יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כו.
מנין לסנהדרן שראו. ב"ב קי"ד ד"ה ואין עד:
כל השופרות כשרין חוץ משל פרה. מגילת ספר עשין כ"ו ע"ד. ועיין במלכי בקודש על כל הלכות שופר. ועיין בית דוד א"ח ק"ה ע"ד מקראי קודש ע"א ע"א:
אין קטיגור נעשה סניגור כו' בפנים קאמרינן עבודת ישראל צ"ו. חזון עובדיה צ"ט ע"ג. עיין ב"ב י"ד ד"ה שבהן עמודים:
והא תנא מפני שהו' קרן קאמר. עיין ליקוטי הרמב"ן י"ז ע"ג:
שנים ושלשה שופרות. עיין סוטה י"ז ד"ה כתבה ומה שכתבתי שם:
מאי משמע דהאי יובל לישנא דדכרי הוא יש לדקדק דמאי מקשי הא עכ"פ יהי' מה שיהי' פרושו של יובל הא רבנן מכשרי בכל שופרות וא"כ שפיר מקשה ר' יוסי לרבנן הא אחד מהם בע"כ יובל הוא וא"כ אקרי קרן וא"ל דהוה אפשר לומר דפרושו דיובל הוא פרה וא"כ לא מקשי ר' יוסי מידי דעדיין קשה דא"כ דפרה נמי אקרי שופר דהא כתיב בסיפא בשמעכם את קול השופר וא"כ דפרה נמי אקרי קרן ואקרי שופר ושאלתי בשנת תקכ"א לאבא מורי ורבי זצ"ל אחרי הפרד מעמו והשיב לי דהתוספות כתבו דרוצה להביא קרא דכתיב בי' שופר ובאמת בירושלמי מסיים ביה בשמעכם את קול השופר וכן הוא הנוסחא ברי"ף ועיין בתי"ט א"כ כיון דבתלמודא דידן לית אכן צ"ל דוודאי רוצה ללמוד דוקא מרישא דקרא ולא מסיפא וע"ז מקשי הגמרא מאי משמע וא"כ מרישא דקרא לא מוכח מידי ולגירסת הרי"ף ולהתוספות צ"ל דבאמת הכי מקשה מאי משמע דהאי יובל דיכרא ודילמא דפרה הוא וא"כ למה פסלו רבנן של פרה ועוד האריך ואני השבתי לו כי בוודאי דוחק לומר שיחלקו הירושלמי ותלמודא דידן וצ"ל לתלמודא דידן אע"פ שלא סיים הסיפא שעכ"פ סמך על הסיפא והוה כמו וכו' וכה"ג מצינו הרבה פעמים בתלמוד וגם מה שכתב דלהתוספות והרי"ף באמת הגמרא הכי מקשי דשל פרה נמי לכשר הוא דוחק דמספק איך נכשיר של פרה כיון דאין אנו יודעין פרושו של יובל ואני תרצתי כי יש לדקדק במשנה שאמרו רבנן חוץ משל פרה מפני שהוא קרן דמה זה טעם כמו שמקשה ר' יוסי ובע"כ צריך לפרש כך מפני שהוא קרן ולא שופר כמו שמתרץ הגמרא וא"כ לפ"ז מאי מקשה ר' יוסי לחכמי' והלא כל השופרות נקראו קרן הרי גם החכמים יודעים זה אלא שנקראו ג"כ שופר ואי קושיות ר' יוסי דפרה נמי איקרי שופר א"כ הל"ל והלא של פרה נמי אקרי שופר ובע"כ צ"ל דר' יוסי לא הבין כוונת חכמים וסבר דכוונתם דטעמא דפיסול פרה מפני שהוא קרן וכל שהוא קרן פסול וע"ז מקשה הגמרא לפי הבנת ר' יוסי בדברי חכמים דכל שהוא קרן פסול ולא נחית לחלק בין אקרי שופר או לאו א"כ מאי מקשה דילמא יובל פרה ופסיל באמת משום שנקרא קרן אע"פ שנקרא שופר ובאותו זמן הייתי בחוסר ספרים ואח"כ בא לידי ספר פני יהושע וראיתי שגם הוא הקשה במשנתינו כמו שהקשתי ומה שתירץ הוא דוחק וכשבא לידי ספר יום תרועה ראיתי שגם הוא פירש בדברי רבנן כמו שפרשתי אלא שלא נחית לפרש מה שהקשתי מר' יוסי:
למכירה כירה. עיין זרע יצחק:
רש"י ותיטב תפלתי. בית דוד א"ח ק"ה ע"ב:
רש"י כיון דלזכרון קאתי. אע"ג דליכא משום בל יקריב ומשו' בל יתנאה באותו הפרק שכתבתי לעיל הבנתי דברי רש"י דבשופר ליכא כלל משום בל יקריב ומשום בל יתנאה והקשתי א"כ למה לא הקשה הגמרא תיכף א"כ בשופר טעמא מאי דלא שייך אין קטיגור נעשה סניגור כיון דלית ביה משום בל יקריב ומשום בל יתנאה ואאמ"ו זצ"ל תירץ לי דאין כוונת רשי' דליתא כלל בבל יקריב ובל יתנאה אלא כוונתו כיון דהוא בחוץ אע"ג דהא בל יקריב ובל יתנאה מ"מ לא שייך ביה דבחוץ הכל שרי אבל כיון שהוא לזכרון והוא כלפנים לפיכך אסור ואחרי באו לידי ספרים ראיתי בטירת כסף דף רצ"ו שהקשה כמו שהקשתי והבין דברי רש"י כמו שהבנתי וביום תרועה תירץ כמו שתירץ אאמ"ו זצ"ל וכ"כ בשביתות י"ט דף נ"ו ובאמת לפי פשטן של דברים דברי רש"י מורים דבשופר ליכא בל יקריב ובל יתנאה כלל. ועיין בספר עבודת ישראל בדף צ"ו שחילק בין עבודת פנים לעבודת חוץ דבפנים דוקא השטן מקטרג אבל בחוץ לא איכפת ליה ואין השטן מקטרג מיהו ה"מ כשמקטריג בפנים דוקא כשמקריב או כשמתנאה אבל בלא"ה בשבא לעשות תשובה אין מקטרג ונמצא בשופר של ר"ה שעיקרו נגד השטן כידוע וודאי שמקטרג בכל ענין בין מקריב בין לא מקריב בין מתנאה או לא מתנאה וכוונת הגמרא שאמר לזכרון היינו מה"ט שהוא לזכרון נגד צר הצורר ובכל ענין מקטרג ובזה ניחא מה שהקשו התוספות מחשן ואפוד שהם ג"כ לזכרון התם זכרון אחרינא הוא ואינו מקטרג בחוץ אע"פ שיש בו משום בל יקריב ובל יתנאה וזה כוונת רש"י לבאר דהך זכרון אלים טובא דלפי האמת לא צריכין למימר בל יקריב ובל יתנאה משא"כ בשאר דברים:
תוס' ד"ה דרחמנא. עיין זרע יצחק:
תוס' ד"ה חוץ משל פרה עיין זרע יצחק ועיין בר"ן מ"ש משופר מבהמה טמאה ומה שהקשה עליו במג"א ובחוות יאיר וכעת שנדפסו פסקי הרשב"ץ גם הוא נסתפק בדבר מכח הא דיש לו קרנים. ועיין בליקוטי הרמב"ן:
תוס' ד"ה אקרי קרן. עיין בית דוד א"ח ק"ה ע"א וע"ב גופי הלכות ק"כ ע"א רצוף אהבה: