יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יט:
על אלול כו' מרכבת המשנה ח"א פ"ג דקידוש החדש הט"ו:
וכמה עיבור שנה. כתובות ע"א ד"ה ר' יהודה:
אדר הסמוך לניסן לעולם חסר. שאגת ארי' בהקדמה:
רש"י ד"ה והא מקלקלא. עיין חקרי לב סימן קי"ג ומה שכתבתי במשנה:
תוס' ד"ה מימות עזרא כו' וקרו ליה שני למילתיה כו' כוונתם דמה שקרו שני הוא למילתא דהיה י"ט שני אבל למנין החדש היה ראשון והכריחו עוד דהיה מעובר מדכתיב בכ"ד עשו תענית וא"כ כשהיה מעובר י"ל דוודאי הך כ"ד באמת רק יום כ"ג הי' שמונין מיום ב' והכתוב קראו כ"ד לפי המנין מיום ראשון כיון דגם הוא היה י"ט לפיכך קראו כ"ד אבל לעולם לא היה רק כ"ג לפי המנין האמיתי מיום שני. ומקשים בשם הגאון מהרא"ב דהרי בריש פ"ב דביצה אמר ושלחו מנות לאין נכון למי שלא הניח עירובי תבשילין וא"כ בע"כ ר"ה היה ע"ש. דאל"כ לא שייכי ערב תבשילין וכיון שר"ה היה ע"ש א"כ כ"ג היה בשבת ולהכי לא התענו בו והרבה תרוצים נאמרו בקושיא זו ועיין בפני יהושע שם בביצה שמה שתירץ כתב קרוב לזה בבתי כהונה בית אבות דף כ"ד ובוודאי תרוצא של פני יהושע דחוק דאפילו אם נאמר דמאי דקאמר הגמרא בביצה מאי ושלחו מנות לא קאי אקרא דעזרא עכ"פ מנ"ל להתוספות להוכיח דילמא באמת ר"ה ע"ש הי' ויום כ"ג בשבת וכן מקשה בירושלמי פ"ק דע"ז סוף הלכה א' ושם תירץ דאי אפשר שיהיה ר"ה בע"ש משום דאתי י"כ בחד בשבת ובאמת זו עולה לפי שיטת התוספות בפסחים נ"ח שאף בזמן הראי' הי' נזהרין שלא להיות אד"ו ראש. ועיין מה שכתבתי שם אמנם אחרים אינם סוברים כן וא"כ צ"ל דסוגיא דלא כאחרים וגם בסמוך לא משמע כן בתוספות ולכן נראה לי כי וודאי ר"ה לא הי' בע"ש רק בשבת אלא שבע"ש כיון שאפשר הי' שיבואו עדים הוצרכו לעשות ע"ת ביום ה' וביום ראשון של ר"ה שהוא ע"ש אמר שלחו מנות לאין נכון אם יבואו עדים היום ואיגלי מילתה דהוא י"ט ועוד שהרי אסורים לבשל בשבת כל היום עד סמוך לשבת דילמא עדיין יבואו עדים ואפילו אם נאמר דאפילו אם יבואו עדים הי' מדחי' אותם כדי שלא יהי' יום כיפור ביום א' עכ"פ העולם לא הי' יודעים ורק לב"ד הי' מסורה שמאיימן על העדים ולא יקבלו אותם וא"כ כל זמן שלא באו העדים אסורים לבשל בשבת ואח"כ אירע הדבר שלא באו עדים או שבאו סמוך לשבת ולא קבלו אותם ועשו ר"ה בשבת ומעתה הוכיחו התוס' שפיר למה לא התענו בכ"ג כי כ"ג ביום ראשון היה אלא וודאי צ"ל דבאמת בכ"ג הי' ולא קרי ליה כ"ד אלא אי מונין מיום ראשון ושוב מצאתי מעין זה בחקרי לב סימן קי"ג אלא דעדיין קשה דמנל"ן דמעשה שהי' כך הי' ודילמא ר"ה באמת ע"ש הי' ובע"כ צ"ל דהתוספות ס"ל דלא הי' עושין ר"ה באד"ו. ודוחק. ועוד קשה על התוספות שהרי בירושלמי דע"ז שם אמרו דלכן לא התענו בכ"ג משום אסרו חג וצ"ל דהתוספות סבירא ליה דהירושלמי חולק על תלמודא דידן דהרי לתלמודא דידן דקאמר בימי עזרא הי' מעובר דוחק לומר דקבלה היתה בידם וצ"ל בע"כ דלמד מהאי קרא וביום השני וכ"כ רשי' בביצה דף ויו וא"כ שפיר י"ל דכ"ד הי' ביום ראשון אבל הירושלמי סבר דלא עברוהו לאלול ולכן הוצרך לומר לאסור משום אסרו חג ועיין כנסת יחזקאל סימן כ"ד טירת כסף דף רנ"א ברכי יוסף א"ח דף קמ"ט. מקום שמואל בשער התרוצים. חקרי לב סימן קי"ג. בתי כהונה. בית אבות כ"ד. משנה למלך פ"ו דכלי המקדש ה"ט:
תוס' ד"ה וא"ל חקרי לב סימן קי"ג:
תוס' ד"ה מתניתין. מרכבת המשנה ח"ב פ"ג דקידוש החדש ה"ט:
תוס' ד"ה אדר. פ"ח במים חיים ג' ע"ב: