אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יז:

דף יז.

גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו משכנות יעקב ר"ט ע"ד. חזון עובדיה קצ"ו ע"ג:

תמיד עיני ה' אלקיך בה עתים לטובה שנות חיים ק"ו:

יורדי הים כו' עשה לה סימניות. שנות חיים ק"ח:

תוס' ד"ה י"ג מידות. שנות חיים רי"ד גופי הלכות קכ"ז. רצוף אהבה חזון עובדיה קצ"ט ע"ב. ועל לשון הרא"ש בית יהודה חא"ח דף נ"ז. חק נתן רצ"ב ע"ג. ידי משה קנ"ח ע"ב. גופי הלכות קכ"ד. מלך שלם ח"ב כ"ו. חזון עובדי' ר' ע"ב:

תוס' ד"ה ושב ורפא לו סליחות עון קרוי רפואה. דברי תוספות לכאורה תמוהים דאם סליחות העון קרוי רפואה א"כ מאי הוכיח הגמרא דלאחר גזר דין הוא דאיזה דבר שצריך רפואה הא סליחות העון קרוי רפואה. וכבר נתקשה בו הרי"ף בעין יעקב ופרי האדמה ח"ג דף ה'. בני חייא קפ"ה ע"ג שנות חיים דף ק"ז ובבני חייא תירץ דכוונת התוס' על המקשן דאיך הוה סבר קודם גזר דין א"כ איך יצדק ורפא לו. ולע"ד אפשר לומר דוודאי עיקר הוכחת הגמרא דורפא לו מיותר דלא הוה ליה למכתב אלא ושב ופשיטא דאם קודם גז"ד תשובה מכפרת ושב ורפא לו למה לי אלא ש"מ דורפא לו בכל ענין בין קודם גז"ד בין לאחר גז"ד ויצדק ורפא לו על שני אופנים קודם גז"ד סליחות עון לבד לאחר גזר דין צריך רפואה מיהו אי לאו דקודם גז"ד סליחת עון הוה נמי קרוי רפואה לא הוה צודק לשון רפואה כיון דאקודם גזר דין נמי קאי לזה באו התו' לבאר דקודם גז"ד נמי ניחא דסליחות עון קרוי רפואה מיהו מכח יתור דרשינן ליה נמי אלאחר גז"ד והוא רפואה ממש רפואת הגז"ד. ואפשר נמי לומר דזה שאמר הגמרא איזה דבר שצריך רפואה הוי אומר לאחר גז"ד איזה דבר שצריך הכתוב לאמרו דתשובה מועיל דפשיטא דתשובה מכפרת ובשב סגי ורפא לו למה לי אלא לאחר גז"ד הוא שצריך למיכתב דרפואה מהני ומ"מ עיקר לשון רפואה הוא סליחות העון:

תוס' ד"ה אשר לא ישא פנים. שנות חיים ק"ח. רצוף אהבה:

ממחו' הרב מו"ה צבי הירש אויערבאך זצ"ל מווירמש

בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה כו' וכל המפרשים נדחקו לפרש מאי לשון זאת אומרת כך היא המדה. והרי"ף כתב וכך היא המדה דרב חסד היא מדה ששית של י"ג מדות. ואכתי צריך ביאור מאי דוחקי' דתנ' דבי ר"י למינק' הך לישנא ואמרתי לפרש כך דמרש"א כת' בחידושי אגדות דתנא דבי ר"י נמי אית ליה נושא כריב"ח רק דאיהו דריש סיפא דקרא ועובר על פשע הוא מעביר ראשון ראשון וע"י זה ממילא מגביה כף העוונות. ונראה לומר דקשיא ליה לתנא דבי ר"י דלעיל אמרינן ג' ספרים נפתחים בר"ה והבנונים תלוים ועומדים. וא"כ אי אמרת כובש או נושא למה תלינן לבינונים כיון דאצלם הב' כפות שקולים הם א"כ ע"י שכובשו או שנושא הוי ליה למיעבד ויהיה צדיקים גמורים אלא בע"כ דהקב"ה מעביר עון ראשון ואם כן אח"כ אם עדיין הם שקולים אזי העון ראשון ג"כ נחשוב כדקאמר רבא לקמן ועון עצמו אינו נמחק למאי נפקא מינה דאי איכא רובא עוונות מחשב בהדייהו ולכך הם תלוים ועומדים עד שישובו לפני יוה"כ. ולקמן אמרינן דדריש אילפא כתיב ורב חסד ואמת בתחילה ואמת ולבסוף ורב חסד. והמפרשים מתמיהים דא"כ נכתבו המדות שלא כסדרן רק באמת זה דוקא אליבא דר"א וריב"ח דאמרי כובש או נושא א"כ בתחילה הוא אמת במדת הדין שנותנים הכל לכף מאזנים ואח"כ ורב חסד שכובש או נושא אבל לתנא דבי ר"י דאמר שמעביר ראשון ראשון א"כ בתחילה הוא ורב חסד שמעביר העון ואח"כ כדאיכא רובא עוונות הוא מחשב בהדייהו והוא ואמת. וזה ביאור הדברים דתנא דבי ר"י דקשיא ליה אליבא דר"א וריב"ח הרי הפסוק בכתוב שלא כסדר אלא בע"כ דמעביר ראשון ראשון וא"כ * וכך היא המידה דייקא כמו שכתוב כסדר ורב חסד ואמת לאפוקי אליבא דידכו אינו כך היא המידה כמו שכתוב אלא איפכא וזה שמסיים רבא ועון עצמו אינו נמחק בע"כ לתנא דבי ר"י כך היא כדין להעמיד הכתוב כסדר וק"ל:

בשם גיסי הרב מהורר זעליג ז"ל שמעתי תירוץ נכון לזה על הקושיא דלעיל למה בינונים תלוין ועומדים עד יוה"כ ואינו כובש או נושא תיכף בר"ה דידוע דתשובה הוא א' ממצות עשה שבתורה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל במנין המצות ע"ג ע"ש ובמנחות אמרינן מלאכא אשכחיה לרב קטינא א"ל סרבלא בסיתווא סדינא בקייטא מצות ציצית מה תהא עליו א"ל ענשיתו אעשה א"ל אין בעידן ריתחא ענשינן כו' והנה ביוד ימים אילו הקב"ה יושב על כסא משפט וקרוב לכל קוראיו כמו שאנו אומרים המלך המשפט וימים האילו מיוחדים לתשובה מימות עולם ולפי זה הבינונים אף שהם שקולים בר"ה מ"מ על העוונות צריך לשוב וביו"ד ימים אילו כשאינם שבים הרי ביטל מצות עשה ובעידן ריתחא ענשינן אעשה והוי ליה רובו עוונות. וזה ברור ודפח"ח וק"ל עד כאן:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה