אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף טו.

דף יד:

אתרוג בת ששית שנכנסות לשביעית. מרכבת המשנה ח"ג פ"א דמעשר שני ה"ה:

רש"י בשלמא סיפא לחומרא כו' כל הך סיפא אע"ג דסתרה לה לרישא דברי רש"י צריכים ביאור והנראה דקשה לרשי' קושיות התוספות דמאי חומרא הא אמר פטור מן המעשר ומפני קושיא זו נראה דבעל המאור גריס בסיפא חייבת במעשר וחייבת בביעור דהשתא הוה שפיר סיפא לחומרא בין לענין מעשר בין לענין ביעור אבל לפי גירסתינו קשה ונראה דקשה לרשי' הך בשלמא למה ותיקשי ליה כפשוטו ארישא לבד כיון דסיפא ניחא ועוד כתבו בעלי הכללים דכל מקום דאמר בשלמה עדיין קשה קצת ויש קצת דוחק ומפורש רשי' דיש כאן ב' קושיות אחד סתירת רישא לסיפא דבסיפא משמע דאזלינן בתר חנטה מדפטור מן המעשר וחייב בביעור וברישא משמע דאזלינן בתר לקיטה מדפטור מן המעשר ועוד רישא גופא קשיא אהדדי לפטור מן הביעור מוכח דאזלינן בתר חנטה וחייב במעשר דאזלינן בתר לקיטה אבל וודאי הסיפא גופא ל"ק כלל דכיון דאזלינן בתר חנטה ממילא חייב בביעור ופטור מן המעשרות כדינו ולא חייב בביעור מצד חומרא כלל וזה שאמר בשלמא כלומר אע"ג דאי לאו הך דינא דאמרת ברישא ופטור מן הביעור אלא הוה אמר פטור מן המעשר דאזלינן בתר לקיטה הא ל"ק דסיפא לחומרא כיון דחומרא לענין שביעית דהוא ספקא דאורייתא אבל לענין מעשר בששית שנכנסת לשביעית דהוה רק דרבנן לשיטת רשי' דכל המעשרות דרבנן שפיר מקילינן אבל הא קשיא רישא גופא דמדקתני פטורות מן הביעור אע"ג דהוא דאורייתא ש"מ דפשיטא ליה דבתר חנטה אזלינן וא"כ כיון דפשיטא הוא דבתר חנטה אזלינן לחייב נמי במעשר. ועיין בשער המלך ח"ג דף ל"ה שכתב קצת מעין מה

שכתבתי ואני הרחבתי הדבור:

תוס' ד"ה יד הכל כו' דלמאי דסבר אבטולמס כו' לא הוה צריך לטעם זה כיון דאבטולמס סבר כר"ג ולענין שביעית אזלינן בתר חנטה ולענין מעשר בתר לקיטה א"כ שפיר קאמר דששית שנכנסות לשביעית פטורה מדין לקיטה שהוא בשביעית ופטורה מן הביעור מדין חנטה שהוא בששית וצ"ל דרבה דהוצרך לטעמא דיד הכל ממשמשין בו סבר כר"א דאמר שוה לאילן לכל דבר דאלו לר"ג לא הוה צריך לומר הך טעמא דיד הכל ממשמשים בו ויש לדקדק על אביי דהקשה אלא רישא וכי לא ידע מתניתין דפלוגתא דר"ג ור"א היא דילמא כר"ג ס"ל וצ"ל דא"כ בת שביעית שנכנסה לשמינית למה פטורה מן המעשר כיון דלקיטה בשנת ח' אע"ג דחייבת בביעור י"ל דאע"פ שחייב במעשר כיון דמעשר דין אחר יש לו משביעית ואולם ראיתי להרב שער המלך בח"ג דף ל"א שתירץ דמוכח דרבה כר"א ס"ל מדקאמר בת ששית פטורה מן הביעור דבתר חנטה אזלינן והרי ר"ג לא אזיל בתר חנטה אלא להחמיר לא להקל כמו שכתבו התוספות בקדושין רפ"ק ודוחק דהתוספות סמכו כאן על מה שכתבו שם. ועיין עוד מה שכתב שם בדף ל"ה על דברי התוספות:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה