יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ט.
לאפוקי מר' יהודה. עיין ע"ז ט' ד"ה האי מאן:
בחריש ובקציר תשבות. מכריע סימן כ"ט. ע"ז י"ב ד"ה מנהיג:
ור"ע האי ועניתם את נפשותיכם מאי עביד ליה. הרא"ם בפ' כי תשא כתב מדמקשי הגמרא הכי ש"מ דר"ע נפקא ליה כולי' תוספות בשביעית אבל לר"י דלא נפקא ליה בשביעית איצטריך ועניתם והקשה אח"כ לר"י נילוף בק"ו מיהא ולמה איצטריך תשבתו ושבתכם ותירץ דמילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ודבריו לכאור' תמוהים דא"כ מאי מקשה הגמרא לר"ע האי ועניתם מאי עביד ליה נימא מילתא דיליף בק"ו טרח וכתב קרא ובעיקר הדבר ראיתי שהרשב"א חולק עליו ונראה מדבריו שגם ר"ע למד תוספות י"ה מערב ועד ערב וכן שבת וי"ט והגמרא דאוקמי' כאלו התענה ב"ט וי' אוקימתא רויחא היא דבאמת איצטריך ליה"כ ושבת וי"ט הר"י להדיא דלא כהרא"ם מיהו מדברי התוספות נראה להדיא כהרא"ם דר"ע כולהי יליף משביעית כמו שהכריחו התוספות דאל"כ קרא בשביעית למה לי מיהו גם לשיטת הרא"ם והתוספות אפשר לתרץ דשפיר מקשה הגמרא דהא וודאי ק"ו זה עדיף משאר ק"ו כיון דקרא גבי שביעית בע"כ להכי הוא דאתי ולא לשביעית דלא איצטריך א"כ לא שייך למימר מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב קרא דהא כבר כתב קרא גבי שביעית אבל לר"י שפיר יכול לומר מילתא דאתי' בק"ו טרח וכתב קרא כיון שעדיין לא נכתוב שום קרא. ושוב ראיתי בתועפת ראם דף נ' שהקשה קושיא זו להרא"ם וע"ש ב' תרוצים ומ"ש נ"ל יותר נכון:
תוס' ד"ה שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע הרא"ם ב"פ כי תשא פירש דברי התוספות דכוונתם להקשות למ"ד לא לקי דאיצטריך קרא דלקי אע"ג דהוה רק עשה כיון דגלי קרא בקצור דהוה ל"ת ה"ה בחרוש ומ"ד לוקה לא קשיא להו דבלא"ה לקו מדרבי אבין והך קושיא דלמה כתבה זמירה ובצירה כבר יישבו התוספות שם ובספר תועפת ראם דף נ' השיג על הרא"ם וכתב דכוונת התוספות רק לאיסורא בעלמא והניח דברי הרא"ם בצ"ע ובאמת אין שום קושיא על הרא"ם ופשוטין של דברי התוספות מורין כמ"ש הר"ן ועיין בשער המלך ח"ג דף ל"ד ע"א שהביא משום הרמב"ן כ"י דמכות דהרישא בשביעית אינו אלא מדרבנן למ"ד אין לוקה ומן התורה אין איסור כלל שפיר י"ל דכוונתם לאיסורא שוב ראיתי במכות דף ח' שהקשו קושייתם באופן אחר ושם נראה להדיא דכוונתם לאיסורא אלא דלא הבנתי תרוצם שם דבשלמא הכי מתרצין שפיר דקציר לתוספות שביעי' אבל חרישה באמת למלקות אתי או לאיסורא אבל התם תירצו מדקצור לתוספות חריש נמי לתוספות ואם כן קושייתם לא מתרצא דהא איצטריך לגופא לאסורא ובע"כ צ"ל דכוונתם התם נמי בקושייתם למלקות איצטריך קרא ותירצו כשם דקציר לתוספות כך חריש לתוספות ולא מוקמינן קרא למלקות ולהרמב"ן צ"ל דסבר כתירץ התוספות דהתם במכות דאם לא כן נימא עכ"פ קרא לאיסורא אתא:
תוס' ד"ה וקציר של שביעית כו' וע"י שינוי במופקר מותר אע"ג דהך מתניתין לר"ע היא צ"ל דהתו' לא כתבו כן אליבא דר"ע שהרי במנחות דף וי"ו קאמר כר"ע דאסר ספיחין ואכתי קשה שהרי מתיר במופקר אלא וודאי דלר"ע אף במופקר אסור והתוספות לא כתבו כן כאן אלא לר"ע ועמ"ש פרק מקום שנהגו ושוב ראיתי כן בשער המלך ח"ג דף ל"ד ומ"ש דמ"ש התוספות דע"י שינוי מותר היינו מן התורה הוא דוחק גדול כמ"ש הוא עצמו שם:
תוס' ד"ה ור"ז מוסיפין מחול על הקודש באר יעקב קכ"ב ע"א ודף ס"א ע"ב:
תוס' ד"ה ור"ע. עיין בביצה ל' שסתרו דבריהם דהכי שכתבו בתוספות כל שהוא סגי ושם כתבו דבעי שיעור וע"ש מ"ש: