יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ז:
שמא לא ימסרם יפה. עיין משנה למלך פ"ד דשקלים ה"ו דף ס"ד ע"ד ס"ה ע"ב:
ות"ק דברייתא ותנא דידן בניסן כו' והקשה בטורי אבן דמאי קושיא לתנא דידן נימא דבהפסקה לא קמיירי וכבר תירץ זה הרשב"א כיון דבלא"ה לתנא דברייתא הוצרך לומר כן אמנם נמי כן לתנא דידן ולפי תירץ הרשב"א מוכח מדקאמר הגמרא הכי לתנא דידן דס"ל דבאמת חולק על י"א ולא סבר מניסן לשכירות בתים דאל"כ אלא הלכה היא הוה ליה באמת למימר דתנא דידן בהפסקה לא קמיירי אלא שעדיין יש לומר דתשרי ר"ה כדמקשי הגמרא ואימא תשרי והא דלא מני במתניתין דתשרי ר"ה לשכירות בתים דבהפסקה לא קמיירי וכ"כ בפסקי הרשב"ץ לחד תרוצא אמנם לפמ"ש הטורי אבן דזו נמי התחלה היא צ"ל דתנא דמתניתין נמי לא סבר דתשרי ר"ה או שצ"ל דתנא ושייר אלא שתירץ הטורי אבן דוחק טובא ובפסקי רשב"ץ נראה שתפס כן להלכה דקאמ' שנה זו כל דהוה ל' יום לפני ר"ה עלתה לו שנה כשהגיע ר"ה אמנם הרשב"א בחדושיו כתב דבין בשנה זו בין בשנה סתם מונה י"ב חדושים מעל"ע ויש לתמוה עליו דסתר דידיה אדידיה שהרי בנדרים ס"פ קונם יין כתב על מתניתין דב"מ דהשוכר בית לשנה ונתעברה השנה לא משכחת אלא בעומד בר"ה דאי אינו עומד בר"ה ואמר השנה או שנה זו אין לו אלא עד ר"ה והביאו הר"ן שם הרי דדעתו כדעת הרשב"ץ הפך מה שכתב כאן ועיין בש"ך ח"מ סימן שי"ב שכתב בשם כל האחרונים על שם הרשב"א כמ"ש בנדרים דבשנה זו אין לו אלא עד ר"ה ועיין מ"ש שם במסכת נדרים:
אמר רבא ארבעה לדברי הכל רשי' פירש דרבא נמי סובר דרבי היא ואמר אנא חמשה ס"ל אבל ארבעה הם לדברי הכל ולכאורא אינו מוכרח לפרש כן אלא שיש לומר דרבא הדר ביה ממאי דאמר רב יוסף וס"ל דרבי הכי קאמר ארבע ר"ה הם לדברי הכל ומפרש ואזיל כיצד לר"ש ארבע וכיצד לר"מ ארבע אבל הוא לא סתם מידי דעתו דנפשיה ובזה הי' מקום ליישב דברי התוספות דלעיל דף ד' ע"א ד"ה ג' רגלים דכוונתם לומר דבאמת רבי סתם כר"ש בהך דלרגלים וכ"ע כאן ס"ל הכי ואפילו רבא ולאפוקי שלא נפרש כמו שפרשתי לדעת רבא דהוא סבר דרבי לא סתם מידי. ושוב ראיתי בספר בני דוד דף ס"ב שכתב כן לפרש דברי רבא ולתרץ מה שהקשה בשער אפרים סי' ל"ב על הר"י קורקס אלא דקשה לו למה לא אמר אלא אם רבא הדר ביה מתרוצא דרב יוסף אמנם אין זו הכרח ועיין בהליכות עולם דף ט"ז מה שכתב מר"ן מהרי"ק בשם התוספות והרמב"ן דפעמים הרבה אינו אומר אלא אע"ג דהדר ביה:
מיתיביה ששה עשר בניסן. מרכבת המשנה ח"ג פ"ה דאיסורי מזבח ה"ז: