אור ברסלב

יד דוד על ראש השנה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ו.

דף ה:

אותו בבל ירצה ואין מאחר נדרו בבל ירצה. עיין בכורות כ"ז ד"ה שנה.

בך חטא ולא באשתך חטא. עיין בתשובת הרשבא ח"ג סימן שמ"ח שהקשה לו על מה שכתב בחדושיו כתירץ התוספות דכאן דהכא מיירי במשלם אלא שעבר על בל תאחר והתם בשבת מיירי באינו משלם ובחדושים שלנו לא נמצא כן וכבר כתב בשם הגדולים כי בחדושים שלנו לר"ה חסר הרבה:

ת"ר מוצא שפתיך. גופי הלכות נ"ח ע"א וע"ב. דרך המלך כ"ד ע"א. הרשד"ם חי"ד סי' קס"ו תוך התשובה מלך שלם ח"א ס"ג ע"ב. שנות חיים קפ"ז. אהבת עולם. עבודת ישראל דף קכ"ב זבחים ב' ד"ה ואם לאו.

תשמור זו מצות ל"ת ברכי יוסף א"ח י"ז.

ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך. מנחת בכורים דף כ' ע"א לימודי ה' מ"ד ע"א.

נדבה כמשמעו מכאן קשה על מה שכתוב המפרש לנדרים דף ט' ע"ב דבנדבה ליכא בל תאחר דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא דמסוגיין דהכי מוכח דאיכא בל תאחר גבי נדבה אפילו אפריש ולא אקריב ועיין מהר"י טראני חלק ח"מ סימן קכ"ד. ובדברי אמת שו"ת דף כ"ח ע"ב ודף מ"א ועיין זבחים ב' ד"ה קרי ליה נדר ומה שכתבתי שם בנדרים:

בפיך זו צדקה. גופי הלכות נ"ח ע"א ע"ב. ברכי יוסף ח"מ פ"ו ע"ב. מלך שלם ח"א ס"ג ע"א ב"ק ל"ו ד"ה יד עניים. מהרשד"ם חי"ד סימן קס"ו:

יקריב אותו. לשון ערומים בלשונות הרא"ם דף י"ו ע"א חוות יאיר סימן נ"ה. שנות חיים דף קפ"ו:

חד דאמר ולא אפריש. אורח לצדיק ל"ח:

מה בין נדר לנדבה. ערוכין כ' ד"ה אמר ר' חייא:

וצדקה מחייב עליה לאלתר. עיין לעיל ד' ד"ה צדקות שדה הארץ פ"ו:

דהא קיימי עניים. חקרי לב רי"ג:

כיון שעבר עליו רגל אחד עבר בעשה והקשה בחקרי לב דף רי"ח כיון דברגל אחד עבר בעשה אם כן הוה לן לכפויה שיקיים מיד דניחוש שמא ימות כמו דקי"ל בכל דוכתא ובאמת הי' לו להביא ראי' מההיא דנדרים דף ג' באמר הריני נזיר קודם שאפטר מן העולם דהוי נזיר מיד דחיישינן שמא ימות אלמא חיישינן להאי חששא. לענ"ד אפשר דלא דמי דבשלמא התם אם ימות הרי לא קיים נדרו כלל ונמצא עובר למפרע שהרי לא קיים נזירת אבל הכא חיובא דממון הוא דרמיא עליה ואם מת הרי יורשים חייבים לשלם ואין עליו חטא כלל אלא דלפ"ז קשה בהנך קרבנות דאם מתו בעליהן למיתה אזלי א"כ אם ימות הרי לא קיים נדרו וא"כ הוה כמו הך דנזיר וא"כ הי' לו להביא מיד ואפשר דבאפריש ולא אקריב אין עליו חטא כיון דעכ"פ אפרשי' ואם אח"כ למיתה אזלי לאו עון דידיה הוא שהרי עשה מה שמוטל עליו ולכן נ"ל דבקרבנות אין מחייבין אותו כלל לעשות כל פעם שנדר מחמת טירחא ולא מחייבין ליה ברגל ראשון שהולך לירושלים ובדבר שבממון אע"פ שיכול לקיים כיון דאחר מיתה נמי יכול לשלומי ואין עליו חטא ולא כייפינן ליה:

הרי עלי עולה ע"מ שלא אתחייב באחריותה. עיין בני יעקב צ' ע"ד:

תוס' ד"ה אלא א"כ מבקשין. שמע שלמה דף ל"ו:

תוס' ד"ה יקריב אותו כו' כדאמר בפרק נערה שנתפתתה בכתובות דף פ"ו.

באותו הדיבור וא"ת וכו' דעולה נמי כפרה אחייבי עשה בבית ישחק נדפס מחדש דף ה' ע"ג תמה על דברי התוספות דאדרבה מוכח משם דעולה דורן הוא ועיין במג"א סימן א' דהבין מדברי התוספות בזבחים דעולה הבאה עם החטאת דורן הוא אבל עולה הבאה בפני עצמו לכפרה באה ואי אפשר לומר כן לפי דברי התוספות דהכא וכבר השיג בחקרי לב סימן א' ובמקום אחר הארכתי בזה והנכון בזה דוודאי עולה מכפרה על עשה כדמוכח בכמה דוכתיה אלא כיון דתשובה היא העיקר ועל כמה עשה די בעולה אחת א"כ ניהי דהוי לכפרה עיקרה לדורן כפרה באת והתוספות בקושיתם הבינו דמכפרות ממש לכן תירצו דעיקר הוי התשובה וכדאמר הגמרא התם ועיין שנות חיים קפ"ו. אהבת עולם ועיין מה שכתבתי ביבמות דף פ"ז על דברי התוספות

תוס' ד"ה ע"מ. שאגת אריה וקול שחל דף ב' ע"א ז' ע"ג:

תוכן העניינים

יד דוד על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה