יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף קד.
מעין פתיחתן. עיין חקרי לב קל"ז:
בעי למימר בין קדושת שבת. מלכי בקודש ט"ו עיין מחזיק ברכה א"ח צ"ה ע"ג:
רשב"ם ד"ה הכי גרסינן כו' ונהגו העם. תולדת יצחק:
רשב"ם בין הים לחרבה. תולדת יצחק:
רשב"ם כהנים לוים וישראלים. תולדת יצחק:
תוס' ד"ה בעי למימר כו' עיון ברא"ש תירץ אחר. ובמרדכי עוד תירץ אחר ועיין בחקרי לב דף קל"ה שעמד על השינויים שבין כל אחד מהתירוצים וביאר אותם:
תוס' ד"ה בין יום השביעי כו' ה"נ הוי מצי למיפרך הא לא כתיבה. ומהרש"א נתקשה בדבריהם דקושטא הוא דמעין חתימה הוא ולא הוי ממנינא בין לפי המקשה בין לפי המתרץ ונראה וודאי דלפשטות הברייתא הוי משמע דאומר בין יום השביעי באמצע ולא מעין החתימה (כשאומר ז' הבדלות) אלא דאפי' אם נאמר כן שפיר הוה מקשה דהא לא כתיבא אלא דהגמרא יודע האמת שכוונת הברייתא לאומרו מעין חתימה ולא באמצע אף כשאמר ז' הבדלות וזה כוונת התוספות דלכאורה יקשה מנל"ן למקשן להקשות דהוה מעין חתימה דילמא ממנין הבדלות הוה ולא קשה מידי לזה אמרו התוספות דאפילו אם נאמר דהוה ממנין הבדלות אעפ"כ קשה למימרא דרבי יהושע בן לוי דהרי לא כתיבה ובע"כ סמוך מעין חתימה היא והא דלא חשיב לה לבסוף כמו שפירש רשב"ם. ועיין מה שתירץ בספר לשון לימודים בב' אופנים:
בא"ד אבל בין כהנים ולוים וישראלים לא הזכיר ישראל אלא להקל עיקר קושיות התו' הי' דמאי צריך להוסיף בסוף בין יום השביעי דלכאורה בין כהנים ללוים הוה מעין חתימה ולהניח בין יום השביעי במקומו כמו בתר ג' הבדלות. ולזה הוצרכו לתרץ דלא הוה מעין חתימה אבל בין ישראל לעמים לא קשיא להו כלל דלא רצו לשנות מסדר הבדלות כמו שהוא בתר ג' הבדלות ולעשותו לבסוף וקרוב לזה כתב בספר רצוף אהבה ובספר לשון לימודים דף ע"ג ע"א השיג עליו דהי' להם לתקן לבסוף. ולפי מ"ש ל"ק מידי דלא רצו לשנות מסדר של שלשה הבדלות ולפיכך הניחה במקומו ומ"ש הוא לתרץ דואבדיל לאו בשעת קדוש הי' לא נהירא דרשי' סוף סדר קדושים פי' דואבדיל לאו על יציאת מצרים קאי אלא על לעתיד אם אתם בדולים מן העמים הרי אתם שלי ולפירש האחר שכתב רשי' שנהי' מובדלים לשם הקב"ה משום מצוה ולא לאמר אי אפשי בבשר חזיר ע"ש: