יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף צה.
מה בין פסח ראשון לפסח שני. עיין יומא כ"ז ד"ה אלא.
ת"ר ככל חקת הפסח. מדות אהרון דף כ"ב.
מכללא דלא. מרכב' המשנה ח"ג פ"ט דק"פ ה"כ ופ"ו הט"ו:
דהוה לאו שניתק לעשה. משנה למלך פ"א דחמץ ה"ג מרכבת המשנה ח"ב שם. שאגת אריה ע' ע"ג ודף ע"ד ע"ג:
רשי' ד"ה לא תוציא. עיין בארוכה במגילת ספר לאוין דף י"ח (ראשון) ע"ג ובדף י"ח (שני) ע"ג. תולדת יצחק.
תו' ד"ה מבעי' ליה. מרכבת המשנה ח"ג פרק ב' דקרבן פסח ה"ב.
תו' ד"ה לא תוציאו וכו' הא לאו שקדמו עשיה הוא כבר כתב מהרש"א דבין לתוספות בין לרשי' לא הי' להם הגירסא דהאי מפסל וכן דהוה לאו הניתק לעשה ובעיקר הקושיא תמהו המפרשים דהא גבי לא יראה ר"י גופיה סבר דהוה לאו הניתק לעשה ובשער המלך ח"א דף ס"ד ע"ג הניח בצ"ע וי"ל כמ"ש כבר לעיל דהתוספות ס"ל דתשביתו היינו שריפה ובע"כ לבתר זמן איסורו וסבר התוספות נמי דעוברין בבל יראה משש ולמעלה לרבי יהודה וא"כ לא הוה לאו שקדמו עשה אבל לרשי' יש לומר דתשביתו קודם זמן איסורו וא"כ בע"כ האי תנא סבר דלאו שקדמו עשה ניתק לעשה הוי וא"כ גבי לא תוציאו נמי נימא הכי ועוד אפשר לומר אפילו אם התוספות אינם סוברי' דעובר בבל יראה לאחר שש כי אזלי לשיטתם במכות דלאו שקדמו עשה היינו שאפשר לקיים העשה קודם שיעבור אבל אם אי אפשר לקיים העשה קודם שיעבור הלאו הוה ניתק לעשה ולכן להתוספות דתשביתו מיירי בתר איסורו ובשריפה א"כ אי אפשר לקיים העשה קודם זמן איסורו כי אז אינו בשריפה וא"כ בע"כ תשביתו אבתר זמן איסורו קאי והוה שפיר ניתק לעשה ולהכי שפיר הקשה דלא תוציא הוה לאו שקדמו עשה כי אפשר לקיים עשה קודם הלאו ורש"י לא ס"ל כסברת התוספות (וכן הרמב"ם לס"ל) ואפילו אי ס"ל כסברת התוספות מ"מ כיון דתשביתו קודם זמן איסורא וא"כ יכול לקיים העשה קודם שיעבור על הלאו ואפ"ה קרי ניתק לעשה א"כ ה"ה לא תוציאו נמי כיון דחזינן דהאי תנא סבר הכי. ועיין שער המלך ס"ד ע"ג ידי אלי' דף ק'. דבר שמואל סימן י"ד זרע יצחק. מגילת ספר לאוין דף קנ"ט ע"ג ובדף ח"י ראשון ושני:
תו' ד"ה בפרטי' שער המלך ח"א ס"ד ע"ג. מגילת ספר לאוין י"ח ומה שכתבתי לעיל בדף כ"ט: