יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף פא:
אלא אמר רבא אתיא מועדו מועדו מפסח והק' בציון לנפש חיה לפי מ"ש רשי' בשבת קל"ב כשם דאין דנין ק"ו מהלכה ה"ה כל י"ג מדות אין דנין מהלכ' וכ"כ הכריתות וא"כ אין דנין הגזירה שוה כשם דהקשה על ק"ו מהלכה ה"ה קשה על גז"ש ועיין בגופי הלכות כלל ט"ו שכתב דגבי היקש מחלוקת הא במכות דף י"א דלחד מ"ד אמר להכל איתקש ס"ת לתפילין וחד מ"ד אמר להלכותיו לא איתקש וכתב עוד בגופי הלכות כיון דבלא"ה ע"כ איתקש א"כ מכח הכלל דאין גז"ש למחצה בע"כ אף להילכותיו איתקש אבל כשלא איתקש לדבר אחר ואין ללמוד מההיקש אלא מהלכה כ"ע מודו דאין למדין. ולפ"ז אף אנו נאמר בגז"ש כן דאין גז"ש למחצה וא"כ כיון דבע"כ מהך גז"ש ילפינן דתמיד דוחה טומאה אף טומאת התהום ילפינן מיניה אלא לפ"ז למ"ד דלא דריש גז"ש אלא משמעות דמועדו אין לו לימוד אחר ולכאורה נראה דוודאי רבא הכא איליבא דמ"ד דדריש גז"ש דאי למ"ד דנפקיה לי' ממשמעותיה א"כ צריך לגופו ומנל"ן למדרש גז"ש לענין טומאת התהום. ואפשר עוד לומר דהכא הוי גילוי מילתא בעלמא ואין להאריך יותר בזה ועיין מה שכתב בזה בספר לימודי ה' דף י"ב ע"א ועיין מה שכתב בבאר יעקב דף ס"א בענין אין דנין ק"ו מהלכה ודבריו תמוהים ועיין מ"ש בקונטרס הכללים:
ל"ש אלא שנודע לו לאחר זריקה. עיין בדברי אמת בקונטרסים דף מ"ז ע"ג ועיין במרכבת המשנה ח"ג פ"ו מהלכות נזירות הי"ו ופ"ט שם הי"ח ופ"ד דביאת מקדש ה"ו ופ"ו דקרבן פסח ה"א:
תו' ד"ה לר"ל עיין במרכבת המשנה במקומות שציינתי:
תו' ד"ה וטמא. עיין מרכבת המשנה שם.