אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף עג:

דף עג.

פסולו מפני מה ששחטו אחר תמיד של בין הערביים. עיין מנחות מ"ט ד"ה וערך עליה. יומא כ"ט ד"ה אלא:

כל שפסולה בגופה ישרף מיד. עיין זבחים קי"ד ד"ה משום דפסולה:

רש"י ד"ה אלא אמר רב פפא וכו' וכגון דשחטו לשם פסח בהדיא. עיין מהרש"א שכתב שדברי רש"י מגומגמים כי בוודאי בהכי מיירי ששחטו לשם פסח שהרי לא נודע שמשכו הבעלים את ידם. ומהרצ"בי בסימן ק"ס כתב עליו שלא עמד על כוונת רש"י והסוגיא דוודאי עד הכא מיירי בשוחט ולא שחט לא לשם פסח ולא לשם שלמים וכאותה ששנינו אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו כשר שהוא תנאי ב"ד ע"ש. ובחנם השיג על המהרש"א דניהי דמסקינן בדף ב' בזבחים דמסתמא כשר היינו בדיעבד אבל לכתחילה צריך לשחוט לשם זבח. וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מהלכות מעשה הקרבנות הלכה יו"ד כל הזבחים צריך שתהי' מחשבתו לשם זבח ואם שחט סתם כשרים (ומה שמשמע מדברי הרמב"ם דבפסח וחטאת בדיעבד פסולים כבר תמה עליו הכ"מ ועיין במשנה למלך.) וכבר ידוע כי רש"י והתוספות ס"ל דכל מחשבה הוא בדיבור וא"כ לדידהו לכתחילה צריך שיאמר לשם פסח וכן כל דרך שוחטי פסח בלי ספק כיון דלכתחילה צריך כן וה"ה בכל הקרבנות וא"כ וודאי רש"י לא היה צריך לפרש ששחטו בפירוש לשם פסח ואע"ג דמשמע שם בזבחים דלר"י תנאי ב"ד הוא דלא לימרו לשמו נראה שהרמב"ם סובר דהלכה כת"ק ומ"מ הוכיח הגמרא שפיר דבזה לא נחלקו ר"י ורבנן אם סתמא פסול אי לאו ואי סתמא פסול לא היה מתני ב"ד:

תו' ד"ה בדם. עיין מרכבת המשנה פט"ו דפסולי המוקדשין הלכה י"א והי"ב וע"ש על כל הסוגיא דבעי עקירה:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה