יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף עב:
נתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של צלי רשי' מוקי לה בצלי של קדשים אמנם הרמב"ם פ"ב דשגגות מוקי לה בצלי של פסח ובאמת הלשון נוח יותר ובציון לנפש חיה הקשה על הרמב"ם דהרמב"ם כתב תרומת חמץ בערב פסח מפני שזמנו בהול פטור וא"כ ה"נ גבי פסח זמנו בהול דאינו כל כך כמו שאר קדשים שנאכלים ג"כ ביום ופסח נאכל רק בלילה ובאמת אי ר"ל סבר הך טעמא דזמנו בהול כמ"ש הכ"מ דהנך תרוצא לא פליגי א"כ אם נאמר דר"ל מיירי בשאר קדשים נמי קשה אטו מי קאמר ר"ל דביום מיירי ונאמר דאין זמנו בהול הא סתמא קאמר נתחלף לו ומשמע אפילו סמוך לאור היום נתחלף והרי בוודאי זמנו בהול כמו פסח וא"כ אמאי חייב אלא וודאי צ"ל דהך זמנו בהול ענין אחר שאין כוונתו זמנו בהול לקיים המצוה אלא זמנו בהול שמתירא לעבור על איסור חמץ מלבד ביטל המצוה וא"כ בקדשים ופסח לא שייך זה אע"ג ששייך ג"כ בל תותירו מ"מ אינו דומה לאו דלא תותירו לאיסור חמץ כי חמור הוא לכל כידוע ולכן בהולים לבער החמץ כל ישראל וחכמים עצמו גזרו על כך קודם משא"כ בקדשים ועיין מ"ש הכ"מ בפ"י דתרומת.
מ"ש יבמתו דקעביד מצוה. יבמות ב' ד"ה ואחות אשתו ושם דף מ"ב ד"ה אחר ג' חדשים.
מי שהי' לו ב' תינוקת. ר"ש בן הרשב"ץ ב' ע"ב. קרבן חגיגה ל"ה.
מ"ט דר"י דכתיב ברך ה' חילו. מגילת ספר לאוין קס"א.
תרומה אקרי עבודה. מרכבת המשנה ח"א פ"י דתרומות ה"ב. מגילת ספר לאווין קס"א.
רשי' ברך ה' חילו. אש דת ע"ג ע"ב.