אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף עא:

דף עא.

לימד על חגיגת ארבע עשר שנאכלת לשני ימים ולילה אחד. משנה למלך פרק ויו דכלי המקדש ה"ט:

חגיגת י"ד נאכלת לשני ימים ולילה אחד. עיין זבחים ט' ד"ה ושלמים.

תוס' ד"ה לימד. ע"ל צ"ו ד"ה ושלמים:

תוס' ד"ה והאיך. מלך שלם ח"ב ט"ז ע"ג:

תוס' ד"ה כל היכא דכתיב בקר תימא לרשב"א כו'. כבר כתבתי לעיל דף נ' דפלוגתא דראב"ע ור"ע הוא בברכות אי בקר בקר ראשון או בקר שני. והך סוגיא דהכא כראב"ע דסבר כל בוקר בוקר ראשון אבל לר"ע בוקר בוקר שני וכן נראה לקמן מדברי התו' בדף ק"כ ועיין בלשון לימודים שכתב כן ועיין תולדת יצחק ויש לדקדק לר"ע דאמר בקר בקר שני למה לי ביום הראשון וי"ל דר"ע דריש ליה כדפירש רש"י בחומש על פסח דורות שלא יותר וא"כ האי בערב ביום הראשון היינו בע"פ כמו שכתב רש"י שם אע"ג דר"ע בעי לימוד לאך ביום ראשון דחמץ דהוא ע"פ אבל בלא לימוד ה"א דהוא י"ט מ"מ מדמוכח משביתות חמץ דהוא עי"ט א"כ גם כאן נפרש כאן. וראיתי בספרי שדרש על פסוק דלא ילין איזהו בשר שנזבח לאכול לערב זה פסח ביום הראשון לבוקר בוקר של שני וכן הובא בילקוט והדברים תמוהים כיון דדריש לפסח א"כ אסור להותיר עד בוקר ראשון כמו שאמר ר"ע עצמו בברכות בלילה הוא נאכל ואינו נאכל ביום. ואפשר דכוונת הספרי לזמן שריפתו שהוא בבקר של שני ועכ"פ נראה להדיא דהך דריש בקר שני אע"ג דצ"ל דהראשון לאו יתורא הוא דהוא צריך לע"פ כמ"ש רש"י בחומש וס"ל ממילא כל בקר בקר שני. וא"כ האי תנא ר"ע הוא. ועיין בחגיגה יו"ד שם דריש דרשא אחרינא מן לא ילין לאימורים ומשמעו בוקר ראשון והתוספות כתבו דשתי הדרשות אמת ואינו חולק על דרשא דהכא ולא ידעתי מי דחקם דהא בלא"ה יש חולקים על הך דרשא וסברי דחגיגה דרבנן. ואפשר דהוכרחו לזה משום דדרשי על אמורים ובקרא כתיב בשר וע"ש.

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה