יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נו.
מרכיבין דקלים כל היום אע"ג דאסור לעשות מלאכה בכל עי"ט אפשר נמי לא הוי אלא עד סמוך למנחה ולתירוץ השני בריש פרקין כיון דלא הוה איסורא רק שאין רואה סימן ברכה לא מיחו אבל מערב פסח קשה דהא לאחר חצות וודאי אסור ואפשר שחשבו מוטב יהיה שוגגין ולהכי לא מיחו ואלו השלשה אחרים שמחו בידם יודעים היה שישמעו להם אך הא תינח למאן דתני לקמן בברייתא שלא ברצון חכמים אבל לר"מ דתני ברצון חכמים וודאי קשה דהא לאחר חצות וודאי אף אליבא דר"ח אסור דהא מתניתין דמקום שנהגו כר"מ אתיא ומזה קצת סיוע לדברי בעל המאור כיון דלאחר החרבן הי' וליכא פסח שפיר דמי וגם לטעם של רשי' דלא הוי רק שלא ישנו התינוקת ג"כ אין קפידא כל כך ולפיכך אע"ג דהוה שלא ברצון חכמים לא מיחו בידם אבל לסברת הסוברי' דמלאכה בע"פ איסורא איכא קשה למה לא מיחו בידם ואין לומר משום דאיסורא בעלמא הוא הא גם באלו השלשה שמיחו נמי לא הוי אלא איסורא דרבנן ואעפ"כ מיחו.
ששה דברים עשה חזקי' מלך יהודה שנות חיים כ"ה
אנשי יריחו כורכין את שמע. עיין ע"ז ג' ד"ה היום לעשותם.
ביקש יעקב לגלות את הקץ. משכנות יעקב ס"ג ע"ב
קוצרין ברצון חכמים. עיין לעיל י"א ד"ה אבל לא.
רשי' וגנז ספר רפואות. צפנת פענח למהרמי"ט רכ"ח ע"ב משכנות יעקב קל"ט ע"ב.