יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נד:
אין תענית צבור בבבל. שונה הלכות דף נ"ט ע"ד:
אין בין ט"ב כו'. זכרון יוסף סימן כ"א:
ט' באב בין השמשות שלו מותר. עיין עירובין מ"א ד"ה אי אתם מודים:
אלא שזה ספקו אסור. עיין ר"ה ט' ד"ה ור"ע:
רשי' ד"ה בין השמשות שלו אסור באכילה ובמלאכה. מכאן למד המג"א בסימן תקנ"ד דבט"ב גם הלילה אסור אלא שבמסכת תענית כתב רש"י להדיא דהלילה של ט"ב מותר במלאכה ואין מפרסמין הדבר ויש להעיר על מהרש"ל שלקמן ברש"י ד"ה לא למלאכה כתב רש"י מלאכה של יום עצמו משתחשך שבתענית צבור אסור ובט"ב שרי. והקשה מהרש"ל דהא בתענית צבור גופא הלילה מותר במלאכה ומחק משתחשך ולמה לא הקשה כן מהרש"ל כאן ברש"י וצ"ע. ולפי מ"ש מהרש"ל ליישב הגירסא משתחשך ברש"י אין להקשות כדמתרץ לרבי יוחנן לא למלאכה ופריך תנינא ולמה לא מתרץ דהכי קאמר לא למלאכה דאפילו הלילה אסור ובתענית צבור מותר י"ל דפשיטא ליה דמה דאמר ר' יוחנן ט"ב אינו כתענית צבור הוא לקולא כמו דהוה רצה למוקמי לבין השמשות ט"ב קיל מת"צ א"כ כי מוקי לה למלאכה נמי פרושו דט"ב קיל ואי אמרינן לאסור מלאכות הלילה א"כ ט"ב חמיר מת"צ ובע"כ צריכין לומר כן דאל"כ למה נאיד מתרוצא דבין השמשות ונימא דבת"צ בין השמשות מותר כמו דמתרץ לשמואל וט"ב בין השמשות שלו אסור אלא וודאי דפשיטא ליה דט"ב אינו כת"צ לקולא קאמר ושוב בא לידי יצחק ירנן ועיין שם בדף ע"ז שהקשה ג"כ קושיא זו ופירושו ברשי' דחוק עם שבאמת דברי רשי' מגומגמי' למה פרט דוקא מלאכה ולא שאר דברים האסורים בט"ב.
תו' ד"ה והאמר ר' יוחנן. לחם יהודה י"ד ע"ד