אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לה.

דף לד:

בקדשים (אמאי) לא אמאי טהור. עיין לעיל בתוספות דף י"ט ד"ה אלמא דכתבו בפשיטות דהך דהביא כפרתו אוכל בקדשים מדאורייחא ולפיכך דברי רש"י שכתב תנינא דעבוד רבנן מעלה בקדשים צ"ע טובא. ועיין משנה למלך פי"ח מהלכות פסולי המוקדשין. וארעא דרבנן סימן רפ"ב. ותועפת ראם דף ס"ט. ועיין משנה למלך פ"ו דאיסורי מזבח שהניח ג"כ דברי רש"י בצ"ע:

אלא מעלה ה"נ מעלה. עיין זבחים ל"ד ד"ה ואפילו. לעיל י"ט ד"ה אלמא:

לרבות עצים ולבונה. עיין חגיגה כ"ג ד"ה שאם מנחות כ"א ד"ה יצאו עצים. מרכבת המשנה ח"ג פרק י"א דאבות הטומאה ה"ו:

אמר ר"ל וכן תנא כו' לא תאכל. שער המלך ח"א דף פ"א:

דברים הבאים לידי חימוץ כו'. והקשה מהרש"א א"כ לר"ש לעיל דף כ"ח דתירוץ הגמרא דלקבעי חובא נפקא ליה מקרא אחרינא מ"מ הא איצטרך להקישא דהכא וכבר תירץ הרא"ם בביאורו לסמ"ג דהכל נפקא לן מהך הקישא דאין היקש למחצה וראיתי להרב חק נתן שתירץ בדף רי"ב דלר"ש נפקא לן הך לימודא דהכא מושמרתם את המצות ועדיין לא תיקן דהא אכתי איצטרך הקישא לנשים כדאמרינן לקמן בר"פ אלו עוברין ועוד הא לר"ש גופא איצטרך בסמוך לטבל שאין יוצאין בו ומחוורתא כדכתב הרא"ם וכאשר האריך בזה בשער המלך דף פ"א. ועיין לימודי ה' י"ג ע"ב מ"א ע"ד:

עיסה שנלושה ביין ושמן ודבש. רשב"א סימן של"ג. יצחק ירנן ס"ט ע"ב ע"ג:

והא הכא דאין חייבין על חמוצו כרת. שער המלך דף ס"א:

רש"י ד"ה אין חייבין על חמוצו כרת. לימודי ה' לימוד ה' מ"א ע"ד:

רש"י ד"ה אין אדם יוצא ידי חובתו דלאו דרך אכילה קאכל ליה. בחולין דף ק"כ קאמר הטעם משום דכתיב לחם עוני ואם כן למה רש"י נקט טעמא אחרינא והתוספות כתבו שם דה"ה דהוה מצי למימר אכילה כתיב ביה וכבר הקשה כן הרב יד אהרן בסימן תס"א בהגהות נ"י ואפשר לומר משום דלכאורה קשה על הך ברייתא שני קושיות חדא אפילו לא הוה אמר רק חייבין על חמוצו כרת ולא הוה אמר דאין יוצאין במצה אפ"ה הוה קשה למה חייבין על חמוצו כרת הא אכילה כתיב ביה מכ"ש השתא דאמר דאין יוצאין בו ידי מצה והא הוי בע"כ טעמא משום אכילה וא"כ איך אמר דחייבין על חמוצו כרת הא ג"כ כתיב אכילה וא"כ הוה סתירה מיניה וביה ג"כ דלענין מצה דריש אכילה ולענין חמץ לא לזה אמר התם בחולין לרווחא דמילתא דאפי' אם נאמר טעמא דמצה הוה משום לחם עוני ולא משום אכילה וא"כ לא הוה סתירה מניה וביה עכ"פ קשה למה חייבין על חימוצו כרת דהא אכילה כתיב ובוודאי ליכא מאן דפליג דלא דריש אכילה. אמנם בוודאי האמת הוא גבי מצה נמי משום אכילה ולכן כתב רשי' הטעם משום אכילה כי כן האמת הוא. ורק לרווחא דמילתא אמר התם הגמרא משום לחם עוני אפי' דלא נהוי סתירה מניה וביה כמ"ש:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה