אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יט.

דף יח:

והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן. ע"ל כ"ד ד"ה אם אינו ענין.

לא לישתמט תנא וליתני. בכורות ל"ה ד"ה אין לך דבר:

הכלי מצרף מה שבתוכו. בכורות כ"ד ד"ה התורה העידה:

רש"י ד"ה אמר ליה. חק נתן רי"ב. זרע יצחק:

רש"י ונראה דע"כ לא משכחת אלא מדרבנן. מעילה ח' ד"ה לאבא שאול:

תוס' ד"ה לא לישתמט. שופרא דיעקב:

תוס' ד"ה אלמא קסבר וכו'. ונראה לר"י מהא דקתני רישא. לכאורה קשה על רש"י ועל התוספות שהרי הגמרא אמר להדיא בחגיגה וממאי דמדרבנן מדקתני רישא והוא כפירוש התוספות ולא כרש"י. ושם בחגיגה כתבו התוספות ומשמעות דשמעתן משמע ולמה כתבו משמעות דשמעתין ונראה דרש"י ס"ל דוודאי הכרח הגמרא אינו הכרח כל כך דהרבה פעמים מצינו דלא הוה דומיא דרישא אלא דהגמרא שם בחגיגה אשכח תירוץ יותר מספיק להקושיא על רב חנן. לכן ניחא לרש"י לפרש יותר דההכרח הוא מלבונה וגחלים דהוה רק מדרבנן. ומזה לא היה יכול להקשות על רב חנן דרב חנן יתרץ דבאמת בלבונה וגחלים הוא רק מדרבנן אבל בסלת וקטרת הוה מדאורייתא מכח הפסוק אבל מכח הרישא מוכח דהוה רק מדרבנן אבל מרבי יוחנן שאמר מעדותו של ר"ע נשנית משנה זו הרי כל עיקר הדין נלמד מר"ע וא"כ בוודאי משמע דמדרבנן הוא דומיא דגחלים ולבונה. אמנם הא קשה לי לדעת רש"י דמאי מקשה התם קטרת ולבונה מאי איכא למימר דמאי מקשה מלבונה הא לבונה רק מדרבנן הוא אף לרב חנן וצ"ע ועיין שופרא דיעקב ודברי מהרש"א בתוספות ד"ה לא לשתמיט תמוהים טובא שכתוב דלהתוספות דלהכי דרבנן דומי' דרישא א"כ רב חנן פליג בזה וסובר דלא הוי דומי' דרישא והא דבר תימא אחר המחילה דאישתמיטתיה ליה הך גמרא דחגיגה דהרי הגמרא מתרץ לרב חנן דמיירי בגווני דהוה רק מדרבנן. ושוב ראיתי כן בשופרא דיעקב:

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה