אור ברסלב

יד דוד על פסחים· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ד.

דף ג:

הלכך צורבא מרבנן לא לפתח. עיין מגילת ספר לאווין ע"ג ע"א. באר יעקב י"ד ע"ב וע"ג:

המשכיר בית לחבירו חזקתו בדוק כו' כתב בשער המלך ח"ג דף ע"ה ע"ג דמכאן ראי' לדעת הש"ך דכל דאיתחזק איסורא לא אמרינן ספק דרבנן לקולא דהא כיון דבדיקת חמץ דרבנן אפילו נימא דאין חזקתו בדוק מ"מ לא יהא אלא ספק וספק דרבנן לקולא ע"ש. נראה דהרב הוה מפרש בעיין בביטל ולא הוי אלא ספק דרבנן ויצא לו זה ממה שראה בסוף הסוגיא כיון דבדיקת חמץ מדרבנן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ותימא על הרב הגדול דכל רז לא אניס ליה דנראה דלא ראה דברי הרא"ש שכ' ולא איפשיטא האיבעי' ויראה דיכול לבטל והוה ספיקא דרבנן ולקולא הרי נראה מזה דהאיבעי' מיירי בלא ביטל והוה ספיקא דאורייתא אבל בביטל בוודאי אין איבעי' כלל דאפילו אינו בחזקת בדוק ספיקא דרבנן לקולא ואדרבה מדברי הרא"ש ראי' נגד הש"ך לפי דעת הרב שער המלך דהוה כאיתחזק איסורא ואפ"ה אזלינן לקולא ומ"ש בסוף הסוגיא בדיקת חמץ דרבנן היינו על הברייתא דהכל נאמני' על בדיקת חמץ דצריך דוקא לאוקמיה בהכי אבל האיבעי' וודאי מיירי בלא ביטל מדהוצרך הרא"ש למימר דיבטל ועוד יש לעמוד על שאר דברי הרב שם.

אם משמסר לו המפתח. עיין ב"ב נ"ב ד"ה נעל וגדר

למאי נפקא מניה לשיילי' ודקדק הר"ן מזה דאפילו אם נאמר חזקתו בדוק צריך לשואלו בעיר דאל"כ מאי קאמר למאי נ"מ הא נ"מ טובא אם צריך לשואלו אם לא אלא וודאי הכי פירושו במאי נ"מ אי חזקתו בדוק או לאו הא עכ"פ צריך לשואלו ומזה תמה הפר"ח על הרא"ש שכתב דין זה בשם ר"י כמו שכתבו התוספות ובשם ר"י גיאת הלא בגמרא מוכח כן ולפמ"ש בסמוך י"ל דהרא"ש מפרש האיבעי' בלא ביטלה ולכך הוה ספיקא דאורייתא וצריך לשואלו אבל בביטל דהוה רק ספיקא דרבנן א"צ לשואלו לכן הביא ראי' מרברי ר"י דמשמע ליה דמיירי אף בביטול ועיין בספר מקראי קודש סימן תל"ז. נחפה בכסף דף ס"א. מהרי"ט צהלון קי"ז. דרך המלך ח' ע"ג:

רשי' ואור הנר יפה לבדיקה. הקשה בספר לחם שלמה אשר בסוף ספר בית דינו של שלמה דבמאי מיירי אי באכסדרה הא רשי' פירש לקמן דלכתחיל' לאורה נבדקת ביום ואי בשאר מקומות הטעם שאין אור היום מספיק והך לימוד דחיפוש שמצותו בנר אסמכתא בעלמא הוא ובספר בית דוד דף ל"ה ע"ד הקשה קרוב לזה ונ"ל דזה כוונת רשי' באמת דהא דבדיקה אפילו ביום לאור הנר הוא משום דבלא נר אין אור היום מספיק (אם לא באכסדרה) וזה סמכו חכמים חיפוש מנר דעיקר החיפוש בנר הוא אבל לא לאור היום וזה שכתב רשי' דביום עם הנר לא מהני כל כך כיון דמחשיך ואין לומר יבדוק בלא נר לאור היום הא ילפינן לקמן חיפוש מנר דאין אור היום מספיק. ועיין בספר מלכי בקדש דף ד' ע"א ומה שהצריכו שני הטעמים בשעה שבני אדם מצוים ואור הנר דאי משום מצוים בבתיהם אי הי' מצוי בביתו יום י"ג היה יכול לבדוק אבל משום טעם דאור הנר אינו יכול לבדוק ביום וכ"כ הר"ן ואי משום דאור הנר יפה לבדיקה א"כ לא הי' שעה קבוע לבדיקה והי' יכול לבדוק כל הלילה אבל כיון דבני אדם מצוים בבתיהם באותו עת ממילא חל מאותו העת חיוב הבדיקה הלכך קאמר צורבא מרבנן לא לתחיל ובציון לנפש חיה פירש פירוש זר בדברי הר"ן ודברי הר"ן פשוטים דלא ניחא ליה בדברי רשי' כיון שהוא לשון קצר וא"כ קשה לכאורה מאי קאמר ואור הנר יפה לבדיקה דהיא גופא קשיא למה צריך נר לזה כתב דהוה כאלו אמר שדרך בני אדם להשתמש בנרות והם יפים לבדיקה לפיכך בחרו בלילה שבלא"ה דרך בני אדם להשתמש בנרות:

רשי' חובת הדר היא לפי שהיא משמרתו דברי רשי' מגומגמים דמתחילה כתב לפי שהיא משמרתו וכתיב ביתך ביאתך משמע דבחמץ דלא שייך האי טעמא חזרה האיבעי' למקומה כי לא יכול לפשוט ממזוזה וא"כ למה הוצרך רשי' לומר דבדיקת חמץ דרבנן ומהרש"ל נרגש בזה וכתב אי הוה מדאורייתא הוה אמרינן דעל המשכיר מוטל דביתה דידיה הוא ובוודאי אין נראה כן מהגמרא שהרי אמרינן ברשותיה קאי וכתב רשי' שעתה הבית שלו נמצא דהבית של שוכר ולא של משכיר וצ"ל דזה הוא לפי ה"א הי' מקום לומר כן אבל השתא מדאמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא משמע אבל בלאו הך טעמא המשכיר חייב במזוזה דביתיה דידיה וא"כ הכי נמי וודאי משכיר חייב דחמירא דידיה וביתיה דידי' לפיכך הוצרך רשי' לומר דבדיקה דרבנן היא ואפשר לומר איפכא מדעת מהרש"ל כי וודאי במזוזה עיקר הטעם לאו משום שמירה אלא משום דכתיב ביתך ודרשינן ביאתך ובוודאי בכל התורה כולה דרשינן כן (ואע"פ דבמזוזה יש לו טעם חדא דלא דרשינן טעמי' דקרא ועוד אף בכל התורה יש למצוא לו טעם) וא"כ ה"ה הכא הוה דרשינן תשביתו שאור מבתיכם מקום שאתם נכנסים על השוכר מוטל להכי הוצרך רשי' לומר דהכא לא הוה רק טירחא בעלמא.

תוס' ד"ה אבא קיים רצוף אהבה:

תוס' ד"ה וישכם. עיין מהרש"א שכתב לגירסת הרי"ף דלא ילפינן מאברהם אלא הזריזות אבל מצפרא מסברא ידעינן שפיר יש לומר דהביא הכי קרא דסדום לא קשה קושית תוספות ולי אכתי קשה מנ"לן הך דרשא דחולין דלא יצא יחידי בלילה ואי משום דלא הקדים יותר הא אין צריך להקדים יותר מצפרא מסברא ואפשר דגבי סדום כיון שהי' לתפלה אם ת"ח יוצא יחידי בלילה הי' לו להקדים להתפלל כל מה שאפשר וכן נראה מדברי התוספות בחולין אלא שלפ"ז גם כאן אין ראי' לענין זריזות די"ל דלענין תפלה שאני. ושוב מצאתי הקושיא בספר לחם שלמה אשר בסוף ספר בית דינו של שלמה ולא תירץ כלום יע"ש.

תוכן העניינים

יד דוד על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה