אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף קא:

דף קא.

בזמן שהמנעול למטה מעשרה. עיין לעיל פ"ט ד"ה במחיצות:

תוס' ד"ה כי פליגי כשאינו ניטל באיגודו וכו'. וכתב מהרש"א הא דלא מפרשי התוספות כפירשי' דאם אינו ניטל באגדו הוה כמו (נח) [נדצ"ל מונח] דא"כ למה ליה לפלוגי בין ניטל באגדו ובין אינו ניטל הוה ליה לפלוגי בין נגרר בין מונח ע"ש ולע"ד יש לומר דהא אמרינן בשבת דף קכ"ה והביאו הרא"ש כאן מאן תנא נגר הנגרר ר"א היא הרי דלר"א בלא"ה ידעינן דנגר הנגרר אסור וכן מונח אם לא שנאמר דגרסינן ר' אלעזר בלא יו"ד. וכן נראה לכאורה אמנם אפשר לומר דלהכי לא אמר הגמרא כן דא"כ הוה משמע דגם לר' יוסי נגר הנגרר אסור ובאמת לא רצה הגמרא לאוקמיה ר' יוסי דלא כהלכתא. דהא פסקינן כר' יהודה אבל לפי מה שפירש רשי' ניחא ומה שפירש בניטל באגדו כ"ע לא פליגי צ"ל דהטעם משום גלוסטרא אי גרסינן ר' אליעזר דאע"ג דבמונח לא מהני גלוסטרא לר"א בקשור אפילו לר"א מהני גלוסטרא אמנם וודאי הנכון יותר לגרוס ר' אלעזר בלא יו"ד. אמנם כפי הנראה מדברי הריטב"א ודברי הראב"ד שהביא שם נראה דגרסינן כאן ר' אליעזר והוא ר"א דפקק החלון ומדברי הריטב"א משמע קצת כמהרש"א שהקשה לרשי' כיון דגלוסטרא משוי כלי אפילו אינו קשור כלל נמי. ובאמת לא ידעתי מאי קשיא לרשי' דהא רשי' גופי' מפרש כאן דהוה כמונח ואפילו במונח שרי ר' יוסי ודברי התוספות שהביא הריטב"א אינם עולים כפי תוס' שלנו:

בא"ד ומתניתן דלעיל דדלת שבמוקצה וכו'. רשי' פי' לעיל הטעם משום דאינו קבוע ולפיכך שפיר מחזי כבונה ומה שהקשה הריטב"א ממחצלת וקנקן אפשר רשי' סבר מחצלת לאו כלי הוא כיון דעשאה לדלת הוי כמו לסיכוך בספ"ק דסוכה ואינה מקבלת טומאה דלאו כלי הוא וקנקן לא נזכר במשנה ורשי' בעי לאוקמיה סתם משנה כרבי יהודה דהלכתא כוותיה אבל בברייתא לא איכפת לן אם אתיא דלא כהלכתא ואעפ"כ מקשי הגמ' שפיר ורמינהו דהא אפילו מאן דמחמיר מתיר בקשור ותלוי:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה