אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ק.

דף צט:

אמר ליה רבי יהושע והרי הוא עובר על בל תוסיף. עיין מנחות מ' ד"ה ממאי דגברא:

תוס' ד"ה מתן ד' כו' דהכא ע"י פשיעה הוא בא. מתשובת מהר"י קולון שורש קל"ט נרא' שבנוסחתו היה תירוץ אחר דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש כדאמרינן בזבחים וכן העתיק הריטב"א בשם התוספ' גם הרשב"א בשיטה כ"י כפי מה שהעיד הרב שער המלך ח"ג דף ה' כתב כן בשם התוספות. ומעתה תמה הרב שער המלך בשם חכם אחד כיון דהתו' הביאו הסוגיא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש א"כ איך כתבו הך תירוץ השני דע"י פשיעה לא אמרינן עשה דוחה ל"ת הא אדרבה מסוגיא דזבחים מוכח דאינו כן דא"כ למה הוצרך הגמרא לומר שם אין עשה דוחה ל"ת במקדש תיפוק ליה דבלא"ה לא דחי כיון דע"י פשיעותו הוא בא. ומה שתירץ הוא דוחק אע"פ שקרוב לוודאי שיש חילוק בין הנושאים שהרי הריטב"א כתב בלשון הזה ונראין הדברים שאין צורך לכל זה כאן אלה כו' כלומר דכאן א"צ לטעמא משום עשה שבמקדש ומשמע הא התם צריכין לטעמא דעשה שבמקדש ולא שייך תירוצא כיון שע"י פשיעה בא אלא שאנחנו בעניותינו לא מצאנו חילוק נכון ביניהם. ולכאורה יש לומר דזה באמת פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע דרבי יהושע סבר דעובר על בל תוסיף ולא סבר דעשה דוחה ל"ת א"כ אין עשה דוחה ל"ת שבפשיעה בא. ור"א דסבר דאין עובר על בל תוסיף לית ליה האי סברא. אמנם לכאורה זו ליתא דהא הגמרא קאמר טעמא דר"א לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו אלא שרש"י פירש דטעמא דר"א דעשה דחי ל"ת. אבל קשה לפ"ז דא"כ צריכין ג"כ לומר דר"א חולק על הך דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ועכ"פ קשה מה דחקשו להתוספות לומר טעם חדש על דחיית העשה ושוב ראיתי ביצחק ירנן דף פ"ז ובאגורה באהליך דף ט' שכתב לתרץ דהתוספות לא כתבו כן אלא למ"ד ינתנו מתן אחת. ונראה כוונתו כמו שכתבתי. אמנם כבר בררתי דבזה לא הועלנו כלום ועדיין הקושיא במקומה עומדת. וראיתי בחזון נחום קדשים דף כ"ט שהקשה דהא לא הוה בעידנא דמיעקר לאו מקיים עשה דאי כשבתערבו הכוסות א"כ בעידנא דנותן ד' מתנות מכוס אחד לשם עולה שמא אותו כוס הוא מבכור ועובר על בל תוסיף ואי כשבתערבו הדמים הרי כשנותן מתנה שני' לא קיים המצו' עדיין ועובר על בל תוסיף ותירץ דתו' סברי כדע' הר"ן באלו מציאות דלא צריך בעידנא ממש רק כיון שמתעסק במצוה מתחיל הדחי' וכמו הולך לבית הקברות שם יע"ש וא"כ לפ"ז יש לומר דדוקא בהאי גוונא דלא הוה בעידנא ממש בהא קאמרי דאינו דוחה עשה ללא תעשה שע"י פשיעה אבל התם בזבחים שפיר הוה בעידנא ממש והוה דחי מה"ט אף על גב דהוה בפשיעה אי לאו טעמא דאין עשה דוחה עשה ול"ת שבמקדש ובספר שמחת י"ט שנדפס מחדש להרב מופת הדור מוהר"ר יום טוב אלגאזי כתב בדף קס"ח ע"ד שדברי תוס' סותרים למה שכתבו בחולין דף ע"ח שאם הי' צריך לפסח ואין לו אלא אחד שנשחט אביו או בנו בו ביום דס"ד דאתי עשה דפסח ודחי לאו דאותו ואת בנו אי לא הוי כתיב קרא דאותו ואת בנו נוהג בקדשים. ולפמ"ש התוס' הכי איך אפשר לומר דדחי דהרי אלו הי' משגיח הי' אפשר לקיים העשה בלא עבירת הלאו ובהרמנותא דמר ניהו רבה אינו רואה דמיון כלל דהתו' בפשיעה קאמרי שהוא עבירה שגרם לתערובות דמי' אבל גבי אותו ואת בנו מה פשעו אטו הוא הי' יודע שיהי' לו צורך לפסח ודילמא הי' לו בהמה אחרת לפסח ומתה ואפי' אם נאמר דאעפ"כ הי' לו להשגיח ודילמא מיירי בשנים שלקחו אמה ובתה או בנה דהמוכר צריך להודיע והאחד שחט את שלו והשני יש לו צורך בו עתה לפסח וע"ש עוד בדברי הרב ואין כאן מקום להאריך בזה. ועיין זרע יעקב בדרשות דף מ' לימודי ה' לימוד ב' ועיין מה שכתבתי ביבמות דף צ':

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה