אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף צז:

דף צז.

ר"ש אומר נותנן לחבירו כו'. במאי קמיפלגי כו' . הרמב"ם והטור פסקו דמוליכין פחות מד' אמות או נותנין לתבירו. וכתב הב"י שפסקו כת"ק נגד ר"ש ופסקו גם כרבי יהודה דאפילו בדבר הרשות מותר. ונראה כוונתו בזה דהנה וודאי הלכה כרבי יהודה דנותנו לחבירו אפילו בדבר הרשות וכמו שפסקה הרמב"ם ואפשר אף ר"ש מודה בזה. וכן נראה קצת מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה. וא"כ לפ"ז וודאי אין הלכה כת"ק במה שאמר מוליכו פחות מד' אמות דוקא ולא נותנו לחבירו דהא אפילו לדבר הרשות נתינה לחבירו מותר. אמנם במה שסבר ר"ש דבדבר מצוה נתינה לחבירו עדיף מהולכה פחות מד' אמות בזה אין הלכה כמותו אלא כת"ק דאף דנתינה לחבירו מותר בדבר הרשות והולכה פחות מד' אמות לא הותר מ"מ בדבר מצוה שווין הם והכריח זה הרב ב"י מדכתבו הרמב"ם והטור מוליכו פחות מד' אמות או נותנו לחבירו משמע דשווין הן ודוחק לומר דמ"ש מוליכו פחות מד' אמות היינו באין שם חברי' דא"כ הוה ליה לפרושי אלא וודאי אפילו ביש חברים ולדבר מצוה שוים הס ומעתה ל"ק מה שהקשה בתוספות שבת על הב"י גם מה שכתב דהרב המגיד כתב כן דהלכה כת"ק אחר המחילה ליתא אלא הרב המגיד כתב והלכה כר"ש אפילו בדבר הרשות ועיין במרכבת המשנה להרב מהר"א אלפאנדרי וראיתי לו שהקשה דאם נותנה לחבירו מותר אפילו לדבר הרשות א"כ למה האריך במשנה הל"ל בקיצור המוצא תפילין נותנו לחברו ולא ידענא מאי קושיא דהא צריך לאשמעינן היכא דאין עמו חברים וגם ת"ק לית לי' הכי ועיין בשושנים לדוד:

האי אסקופה היכי דמי. עיין קהלת יעקב כ' ע"ד:

תוס' ד"ה ר"ש וכו' והתם נמי אם הי' חברים הרבה וכו'. ולדעת הרמב"ם פשיטא דמותר לכתחלה:

תוס' ד"ה את החי וכו' דכל הוצאות גמרינן ממשכן. וצ"ע בשבת דא"כ כפות למה חייב דאין נושא את עצמו ולפי מה שכתב מהרש"א אפשר לישבו:

תוס' ד"ה הכא בחבית. עיין מרכבת המשנה פי"ב דשבת הי"ז:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה