יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף פה:
מי אמר רב הכי והא איתמר שני בתים. והקשה מהרש"א דלמה לא הקשה דרב אדרב מהך דב' גגין אהך דרב דימי דהרי רב אית ליה דרב דימי כדאמר לעיל ובאמת לא הבנתי קושיתו דניהי דגמרא קאמר דרב אית ליה דרב דימי איך יקשה הגמרא מזה הלא רב לא אמרה בפירוש וניחא ליה לאקשויי ממה שאמר רב בפירוש. אמנם לפי מה שפירש רש"י לעיל דהא דקאמר ורב לית ליה דרב דימי היינו משום דבריית' היא עומד אדם על האסקופה וא"כ היה הגמרא יכול להקשות על רב מברייתא הלז והוי שניהם דאורייתא ואפשר דמשום קושיא זו אוקמיה להא דרב במידלי חד ותתאי חד והיינו דאמר הכי ולאו מי אוקימנא וכן בשבת כמ"ש התוספות וי"ל דוודאי לאו משום אלו הב' קושיות דהכי ובשבת אוקמינהו לרב הכי אלא משום הך קושיא דאסקופה:
מרפסת. עיין תוי"ט שהקשה מהך דאנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו וכתב שצריך לחלק בין הך מרפסת דלעיל דעשויה לדירה והכא דאינו עשויה לדירה רק אירע שדר שם והוא דוחק דאיך הושאל על שניה' שם מרפס' אמנ' הדב' פשוט דלעיל אין דרים כלל במרפס' אלא בעליו' שעל המרפס' והמרפסת היא להם כחצר שדרך בו נכנסים ויוצאים וכאן מיירי בדר במרפסת ממש:
חוץ מבית שער דיחיד. הרי"ף השמיט דין זה ודברי הרמב"ם תמוהים ועיין ב"י סימן ש"ע שהאריך ליישב דבריו. ועיין מה שהשיג עליו מהר"ם טיוולי בספר יד אהרן ועיין שושנים לדוד. מרכבת המשנה ח"א פ"א דעירובין ה"ו וע"ל ע"ה ד"ה ור' יוחנן:
תניא נמי הכי הנותן עירובו בבית שער. והקשה מהרש"א דמאי תניא הכי שייך הלא מן הברייתא אין מוכח מידי אלא מכח המתניתן דסתרי (אהדד) [אהדדי] וכבר דייק לה ממתניתן. ונ"ל דלא קשיא מידי דהדיוק ממתניתין אין כל כך ראייה כמ"ש התוספות דאשכחן דקרי לעירוב שיתוף אמנם מברייתא וודאי מוכח דהרי קתני הרי זה עירוב וממ"נ אם נפרש עירוב ממש א"כ כ"ש שיתוף ואף ע"פ אם נגיה מכח הסתירה עכ"פ מוכח שיתוף וזה תניא הכי כיון דכתוב בפירוש בברייתא אבל במתניתין הוי רק דיוק וגם הדיוק יש לדחות: