אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף פא:

דף פא.

מ"ט דר"א כו'. בספר שו"ת בני יעקב כתב דמוכח מסוגיא דידן דכיון דמשיכה קונה ולא מעות אע"פ שמשך אין הקנין חל למפרע משעה שנתן הדמים אלא דוקא משעה שמשך. ונראה כי כוונתו מדאמרי חכמים לא זכו לו מעותיו משמע דבכל ענין לא זכו לו מעותיו ואע"פ שימשוך אחרי כן ואי אמרת שזכו לו למפרע משעת נתינת דמים למה לא קנה עירוב זה נראה ברור בכוונתו ומ"מ אין ראיה זו מוכרחת דלעולם דקנה למפרע ומ"מ בשעת העירוב היה העירוב שלא לדעתו ואע"ג דאמרו חכמים לא זכו לו מעותיו ומשמע בכל ענין היינו באותו שעה שהניח העירוב לא זכו לו מעותיו עדיין ולפיכך אע"פ שמשך אח"כ לא הוי עירוב ובקרבן אליצור דף קל"ד כתב דכוונת הרב בני יעקב דאי אמרת דזכי למפרע הוי קנין זה תלוי ועומד כשימשך חל למפרע וא"כ מה שאל מ"ט דר"א גם לרבנן למה לא זכו לו מעותיו והוא דחה דשאני עירוב דחכמים (עשאו) [נדצ"ל עשאוהו] שלא לזכות למפרע שלא יבא לידי איסור כיון שזה לא יודע דילמא ילך לצד אחר ואחר המחילה זה ניחא בערובי תחומין אבל מה טעם בערובי חצירות דהא וודאי משנה בע"ח מיירי ואפילו לדעת הרשב"א שהביא הריטב"א דמתניתן מיירי בעירובי תחומין זה דוקא לר"י בן לוי דרבי יהודה לפרש בא אבל לשמואל דרבי יהודה לחלק בא בוודאי מתניתן מיירי אף בעירובי חצרות:

מאן שאר כל אדם בעל הבית. בירושלמי משמע לחד מ"ד דטעמא דרבנן דאין מעות קונות ובשאר כל אדם זכו לו מעותיו שהרי אף החנוני אם מזכה קנה ושאר כל אדם מזכה ותמה מזה בספר קרבן העדה על רש"י ותוספות דסברי דזיכוי לא מהני בחנוני ובאמת נר' כי הירושלמי חולק על תלמודא דידן דהרי לפי הירושלמי נראה דפליגי ר"א ורבנן אם מעות קונות או לא והא וודאי לא ס"ל תלמודא דידן וגם לפי הירושלמי. וכן דעת הרא"ש וודאי קשה אדמפלגי בין חנוני לשאר כל אדם לפלוגי וליתני בדידיה בד"א שלא זיכה אבל זיכה ע"י אחר זכו דהא באחר וודאי דצריך לזכות:

ודע דלמ"ד בירושלמי טעמא דר"א דמעות קונות דבר תורה טעמה דרבנן שחיישינן בחנוני שמא יוציא המעות. והנה בע"כ לתלמודא דידן צ"ל לר' יוחנן הך טעמא דאל"כ מ"ש מ"ד פרקים ולמה לא יהי' כ"כ מצווה בד' פרקים בשלמא לר"ה דמפורש הטעם דד' פרקים דזכין אדם שלא בפניו י"ל כהן לא הוי זכי' לא מיבעי' בעירובי תחומין אלא אפי' בעירובי חצרות כמ"ש הרא"ש אבל לר' יוחנן אין לחלק ובע"כ צ"ל שמא יוציא המעות ובשאר כל אדם לא חיישינן ולפי זה יש לומר דהך מ"ד ראשון שבירושלמי שהוא רבי יוחנן ס"ל דזכוי מהני בחנוני דדוקא לאידך קאמר בירושלמי אם מעות אין קונות ולפיכך הפוסקים כר' יוחנן שפיר סברי דזיכוי לא מהני:

אבל בכלי קני. עיין בריטב"א ומ"ש עליו בספר קהלת יעקב להרב מהרי"ט אלגאזי דף צ"ד ע"ד:

כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי ובמה. עיין שבועות מ"ח ד"ה נשבע:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה