יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סז.
מת נכרי בשבת. ע"ל ע' ד"ה אבל האי וד"ה לאתויי מת נכרי:
תוס' ד"ה אני אומר. עיין מהרש"א שכתב לתרץ (קשיות) [קושיות] התוספות ובמה שכתב לרש"י דלהכי כתב רש"י בד"ה אני אומר מבטלין ולא דמי לההיא דלעיל דהכא אי בעי למיגר עירובו מאתמול מצי עבדי ולמה לא (חילוק) [חילק] דהתם תרתי והכא חדא אלא בע"כ לעיל נמי לא הוי אלא חדא דהיינו ביטול לשמואל דסבר כראב"י וקשה טובא דהא להך סברא דלשמואל מועיל ביטול הא כתבו התוספות דבע"כ למ"ד אין שוכרין דקאמר לא הוי שמואל דהא לשמואל לא הוי תרתי רק חדא ואפילו חדא סבירא ליה לשמואל דלא עבדינן ובע"כ היינו רב אסי ומדקאמר תרתי לא עבדינן ש"מ דסבירא ליה כר"מ וא"כ הי' יכול רש"י לחלק דהתם תרתי דהא בע"כ ס"ל דתרתי בעינן כדאמר הגמרא תרתי הוא דלא עבדינן וא"כ הדרא קושיא לדוכתיה אמאי לא (חילוק) [חילק] רש"י בכך ואין לומר דרב חסדא בעל האיבעי' הוא שסובר כר"מ ולפיכך קאמר תרתי לא עבדי אבל רב ששת שאמר מבטלין לא ס"ל כר"מ חדא דמנל"ן למהרש"א לומר כן דילמא באמת גם רב ששת סבר כר"מ ועוד דהא התוספות גופיה כתבו לעיל (דהנה) [צ"ל: דהנהו, דהנך] אמוראי סברי כר"מ להך תירוצא שכתבו לעיל וכאן בתירוץ ובכלל הנך אמוראים רב אסי וכמו שהוכיחו תוספות לעיל דהי' צריכים לבטל אחר השכירות וא"כ למה הי' שוכרים אלא ש"מ דכר"מ ס"ל והנ"ל כי רש"י סובר כי לעיל ג' מחלוקו' בדב' דמ"ד שוכרין סב' דשוכרין ומבטלין דאפי' אתא בשבת ומ"ד אין שוכרין ס"ל דלהכי אין שוכרין דתרתי לא עבדינן כי יצטרך אחר שכירו' ביטול אמנ' שמואל ס"ל דוודאי תרתי נמי עבדינן ולהכי אי אתי גוי בערב שבת ולא שכרו שוכרין ומבטלין בשבת מיהו דוקא כי אתי מערב שבת כיון דאי בעי מצי לשכור לערב הוי אוסרין ומערבין אבל בדאתא בשבת דאי בעי לאגורי ולשכור לא מצי עבדי הוה אוסרין ואין מערבין ולא מצי לבטל כל זה לשיטת רב חסדא כאן דהוא מפרש הכי כמ"ש בעי אליבא דרב אסי דאמר כי אתו גוי בשבת אין שוכרין משום דתרתי לא עבדי (ואפילו אתא בע"ש נמי אין שוכרין) מת עכו"ם בשבת דאלו לא מת פשיטא דאין מבטלין דהוא תרתי אלא מת דלא הוי תרתי מהו ומיבעי' ליה אם יש חילוק בין חדא לתרתי והשיב לו רב ששת אני אומר מבטלין לא כמו שחשבת לרב אסי ושמואל חולקין בטעמא ובדינא אלא גם רב אסי כשמואל ס"ל דאפילו תרתי עבדינן אם בא גוי מע"ש שוכרין ומבטלין רק אם בא בשבת אוסר כיון דלא מצי לאגורי ולערב מערב שבת ולכן אפי' לא מת עכו"ם בשבת שרי לבטל כמו שסובר שמואל מעתה הוצרך רש"י לחלק בין מצי לאגורי ולערב מאתמול ובין לא מצי לאגורי לערב מאתמול ולא הוה יכול לחלק בין תרתי לחדא כיון דרב ששת נאיד מהך סברא וגם קושיות התוספות מתורצת ומה שהכריחו לרש"י לפרש כך דרב ששת נאיד מסברת רב חסדא מכל וכל חדא כיון דעיקר האיבעי' הי' אי חדא עבדינן או לא הל"ל אני אומר חדא עבדינן והמנונא אמר לא (עבדינין) [עבדינן] ותו דמ"ט דרב המנונא דהיכן מצינו אמורא דאמר דחדא לא עבדינן ולפיכך פירש"י דבאמת לא נחלקו כלל אי חדא או תרתי עבדינן רק דנחלקו בפירוש דברי שמואל דאמר אוסרין ואין מערבין אין מבטלין דרב ששת מפרש דבאתא מע"ש מערבין קרינן ביה וכמו דמוקי הגמרא לעיל ורב המנונא סבר דאפילו אתא מערב שבת נמי מקרי לא מערבין דכל מקום שצריך שכירות ולא שכרו מע"ש לא מהני ביטול בשבת כיון דלא מצי מערבי בלתי שכירות ועוד דהא רב ששת גופיה קמפרש לעיל דברי שמואל וקאמר אי אתי מע"ש לוגר מאתמול ובוודאי מדמפרש רב ששת דברי שמואל ש"מ דהכי ס"ל וא"כ איך יפסוק כאן כרב אסי ובאמת יש לתמוה
על התוספות איך כתבו דרב ששת לשיטתו דלעיל וה"ל להקשות לרש"י איך יסתור דברי עצמו ואולי לא היתה בגירסתם אבל רש"י בוודאי גריס רב ששת לעיל:
ומה שרצה מהרש"א לתרץ קושיות התוספות לא הבנתי דהא עיקר קושיות התוספות לרש"י דמשמע דלרב ששת בלא מת אין מבטלין אפילו באתא מע"ש ולעיל משמע דלכ"ע מבטלין (ולפמ"ש רב ששת גופיה קאמר לעיל הכי) ועל זה תירץ מהרש"א דלעיל אליבא דשמואל דסבר כראב"י והוה רק חדא ולפ"ז צ"ל דרב ששת סבר כר"מ ולפיכך לא מת הוה תרתי וא"כ מאי מתרץ מהרש"א לרשי' דלהכי לא כתב טעמא דאין שוכרין לעיל משום דהוי תרתי משום דבאמת לא הוי חדא הא השתא קיימינן דרב ששת סבר כר"מ ואם נאמר דבאמת רב ששת סבר כשמואל וכראב"י א"כ למה אין מבטלין בלא מת ואי באמת כוונת רב ששת לומר דאפילו בלא מת מבטלין הי' לו לתרץ בקצרה כן ולא הי' צריך לתלות בפלוגתא דראב"י ור"מ:
באותו הדיבור אליבא דמ"ד אין שוכרין דקאמר אני אומר מבטלין מהרש"ל מחק דקאמר אני אומר מבטלין דגם מרב חסדא מוכח דקאמר כי תיבעי' לך אליבא דמ"ד אין שוכרין כו' ומאי תיבעי' ליה הא שמואל בפירוש סבר דאפילו חדא לא עבדינן באתא בשבתא וא"כ מאי צריך התוס' להוכיח מרב ששת דקאמר מבטלין אמנם זה פשיטא דגם מהרש"ל מודה דמוכח גם מרב ששת: