אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף נח:

דף נח.

ולא בערי מקלט. בירושלמי אמר במקום לערי מקלט ולא לערי הלוים והקשה בקרבן העדה למה השמיט הרמב"ם הך דינ' בפ"ג מהלכות שמטה ותירץ משום דבירושלמי אמר דהא ניחא למ"ד אלפים אמה תחום שבת וא"כ לא ילפינן תחום שבת מערי מקלט אבל למ"ד אלפים אמה שדות וכרמים וצריכין (למיליף) [למילף] תחום שבת מערי הלוים א"כ בע"כ לערי הלוים נמי מקדרין כיון דלשבת דנלמד מערי הלוים מקדרין פשיטא דערי הלוים נמי דלעיקר אין מקדרין לטפלה מקדרין וא"כ כיון דהרמב"ם פסק דתחומין דאלפים מקדרין א"כ בע"כ לערי הלוים נמי דאל"כ קשה לעיקר אין מקדרין לטפלה מקדרין ודבריו תמוהים דהא וודאי הירושלמי חולק על תלמוד דידן דהא בגמרא דידן אמר טעמא לפי שהן מן התורה וגם לעיל דף ל"ה אמר הגמרא דלמ"ד תחומין דאורייתא אין מקדרין וא"כ איך אמר הירושלמי דלמ"ד אלפים אמה תחום שבת ניחא דהא להך מ"ד אלפים אמה תחום שבת זה ר"ע דאמר תחומין דאורייתא א"כ לדידיה אף בתחומין אין מקדרין ובע"כ צ"ל דהירושלמי לא סבר בזה כגמרא דילן אלא דאף בדאורייתא מקדרין אבל לתלמודא דידן לא שייך חירץ הירושלמי והדרא קושיא על הרמב"ם לדוכתיה ולקושית הירושלמי לעיקר אין מקדרין לטפלה מקדרין הא הך דרשא למ"ד דרבנן אסמכתא בעלמא הוא ורבנן הקילו בתחומין ועוד יש לתמוה על הרב קרבן העדה למה הקשה על הרמב"ם שלא הביא אין מקדרין בערי הלוים ועדיפא הוי ליה להקשות למה לא הביא דינא דאין מקדרין בערי מקלט הנזכר בתלמוד' דידן וגבי עגלה ערופה בפ"ט מה' רוצח הזכיר הרמב"ם ואלו בפ"ח גבי ערי מקלט לא הזכיר וזו וודאי צ"ע ואלו הזכיר הרמב"ם גבי ערי מקלט וודאי לא צריך להזכיר גבי ערי הלוים כמו שכתב המשנה למלך באותו פרק דערי הלוים בכלל ערי מקלט לשאר דינים שהזכיר שם הרמב"ם ונראה כי הירושלמי מודה למה שכתבתי דאם תחומין דרבנן ל"ק כלל לעיקר אין מקדרין לטפלה מקדרין אמנם קושית הירושלמי הוא כפי מה שכתב הרמב"ן בליקוטיו ובמלחמות דאף לר"א בנו של ריה"ג דאמד אלפים אמה שדות וכרמים יש לומר תחומין דבר תורה כי למדו מאל יצא איש ממקומו וילפינן מן תחומין השיעור של אלפים כמו שלמדו בתלמודא דידן ועל זה הקשה הירושלמי כיון דצריך בע"כ ללמוד השיעור מערי הלוים ותחומין דבר תורה לא נזכר בהם השיעור ולפיכך שפיר קשה לעיקר אין מודדין (לקפילה) [לטפלה] מודדין אבל למ"ד תחומין דרבנן וודאי ל"ק וזה שקאמר הירושלמי ברם כמ"ד אלפים שדות וכרמים אין כוונתו על מ"ד תחומין דרבנן אלא גם למ"ד תחומין דאורייתא ויליף מערי הלוים כמ"ש:

תוספות ד"ה וכי. מרכבת המשנה ח"א פכ"ח דשבת הי"א:

תוס' ד"ה אבל. מרכבת המשנה פכ"ח דשבת הלכה י"א:

תוס' ד"ה אין מודדין כו' שיש לו להבליעו. עיין מהרש"א ונראה שיש בו ט"ס וצ"ל דמדידת הבלעה של חמשים אמה שוה הוא בעצמו למדידת קרקע חלקה איברא ל"ק כל כך על התוספות דהא יכול להיות שהשפוע מתחיל מלמעלה משני הצדדים דהא מיירי כשחוט המשקולות מתרחק וא"כ אינו שוה מעלה למטה ובע"כ הוא בשפוע ואם השפוע מתחיל תיכף למעלה בוודאי יש הפרש בין ארץ מישור מה שהוא השפוע:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה