יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מו:
הני מילי ערובי חצירות. עיין שבת ל"ד ד"ה לא קשיא.
הלכה כר"ע מחבירו. עיין על כל הסוגיא דפסקי הלכות שער יוסף דף א' ב' ג' קי"ד.
רב אסי אומר הלכה. יבין שמועה פ"ו ע"א.
רבי מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה. עיין ע"ז ז' ד"ה פשיטא. זבחים וי"ו ד"ה אחד מימר.
רבי מאיר ור' יוסי הלכה כר' יוסי. עיין פנים מאירות חלק שני סימן נ"א.
ליתנינהו להני כללי וכו' הלכה כר"ש והקשה מהרש"א דלמא משום הכי פסק רב כהני תלת דיני כר"ש משום דלקולא והלכה כדברי המיקל בעירוב וע"ש הרמב"ן בליקוטיו כתב דרב נמי לית ליה הך כללא דהלכה כדברי המיקל בעירוב דאי ס"ל דהלכה כדברי המיקל למה הוצרך לומר הלכה כר"ש פשיטא דהלכה כמותו כיון דמיקל יע"ש וא"כ שפיר הוכיח הגמרא דליתנינהו לכללין וא"ל על הרמב"ן דילמא מש"ה הוצרך לומר הלכה כר"ש כדי שלא נסמוך על הכלל דר"י ור"ש הלכה כר"י הא ליתא כיון דכלל הלכה כדברי המיקל הוא אפילו יחיד כנגד רבים פשיטא דהכלל קיים יחיד כנגד יחיד המוזכרים בסוגיין. ועיין זרע יצחק.
תוס' ד"ה שלא לשכח תורת עירוב. עיין מהרש"א שהקשה לפירשי' ור"י וישכחו ומה בכך ובודאי אין נראה דמשום ערובי תחומין הוה כי מה שייכת להדדי ואף על גב שרשי' כתב ועיקר עירוב בתחומין הוא אין כוונתו שמשום תחומין התקינו ערובי חצרות אלא כוונת רשי' על מילת עירוב דפירושו עירובא רשותא והוה משמע לכאורא דגם בעירובא חצרות צריך ערובא רשותא לזה בא רשי' לבאר דעיקר המילה הונח על תחומין דשם שייך עירובא רשותא ורק הושאל לערובי חצרות ואפשר לומר דמשום שלום התקינו כדאמר בירושלמי.
תוס' ד"ה כר' יוסי מחביריו. לימודי ה' לימוד ס"א.