אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ל.

דף כט:

מערבין בבצים. בשמים ראש קפ"ג:

סיני אומר שתים. תבואות שור קי"ג:

מים ומלח הוא דלא אקרי מזון. מגילת ספר לאוין קכ"ט. חזון עובדיה נ' ע' ג:

ככר זו עלי כו'. הרב מחנה אפרים בהלכות שבועות סימן כ"ז הקשה מסוגיין למה שכתב הרב ב"י בי"ד סי' רכ"א דבעי בירושלמי הנודר מן הככר אם מותר לחמם ידיו וכתב כיון דלא איפשטא לחומרא אזלינן והרי אנן פסקינן דלא כרב הונא שאפילו עלי מותר וכתב רשי' דלא מסיק אדעתיה לאסור עליו אלא דרך הנאתו דהיינו אכילה וכן דעת הרמב"ם וא"כ ה"ה בככר נמי מותר לחמם ידיו ע"ש והנה מדברי רשי' אין ראי' שהרי רשי' פירש כן בלשון ראשון אבל בלשון שני שכתב רש"י שנראה לו עיקר דהטע' דככ' זו עלי מערבין משום דמצות לאו ליהנות ניתנו וא"כ מיירי דוקא בעירובי תחומין אבל ע"ח אסור ואם כן מוכח אדרבה דהנודר אסור בכל הנאות גם מדברי הרמב"ם אין ראי' שכתב הנודר מן האוכל או שנשבע. ונראה דהרמב"ם מפרש ככר זו עלי היינו נדר אבל היכא שאמר שלא יהנה מזה לא מיירי הרמב"ם כיון דלא נזכר בגמרא לדעתו. והש"ע שכתב בסימן שפ"ו על לשון הרמב"ם וי"א דאם אמר שלא יהנה אסור כתב בלשון י"א משום דהטור כתבו בלשון ונראה. והרמב"ם לא גילה דעתו אבל לא דמוכח דהרמב"ם חולק. אמנם המג"א כתב דהרמב"ם והרשב"א ומגיד משנה ורוב המפרשים כתבו דאפי' אמר שלא יהנה מותר דלא נתכווין אלא לדרך הנאה. ונראה דהרב מג"א ס"ל דדעת הרא"ש והטור לפסוק כרב הונא וכיון דעלי אין מערבין ה"ה בשלא יהנה לענין עירובי חצרות. אבל לרמב"ם ושאר מפרשים דפסקו דלא כרב הונא בעלי. בע"כ היינו טעמא דדוקא דרך הנאה אסר. אבל לא שלא כדרך הנאתו דשרי ולהנך מפרשי דחיקא להו לאוקמיה רב הונא דוקא בעירובי תחומין אלא בכל גוונא מיירי וממילא למי שחולק בכל ענין שרי והכריחו המג"א זה מדכתב הרב המגיד דהרמב"ם פסק דלא כרב הונא ואי ס"ד דהרמב"ם לא מיירי דאמר שבועה שלא אהנה א"כ זה אפילו לרב הונא מותר אפילו בערובי חצירוח כמו שכתבו הרא"ש והטור דפסקו כרב הונא אלא וודאי מיירי הרמב"ם באמר שבועה שלא אהנה ולפיכך הוצרך לומר דהרמב"ם פסק דלא כרב הונא דאלו הוה פסק כרב הונא הוה אסור בעירובי חצירות לפחות ובזה אין מקום למה שהשיג בחסדי דוד על המג"א. וגם מה שהשיג על ה"י למה כתב וי"א דהרמב"ם אינו חולק דלפי מה שכתב הרב המגיד מוכרח דחולק. ועכ"ע כיון דחשש הרב ב"י בש"ע לדעת י"א לפיכך פסק בי"ד להחמיר. (מה גם לולא דברי הרב המגיד יש מקום לומר דאף הרמב"ם פסק להחמיר כמ"ש בתחילה וע' קהלת יעקב אלגאזי דף יוד מה שכתב בזה ואין כאן המקום להאריך בזה:

תו' ד"ה ככר זה עלי כו' משמע דליכא תנא דפליג. מרב הונא גופא וודאי לא קשה להו דמצינו אמוראי דסבירא להו מצות להנות נתנו או דמערבין לדבר הרשות וכן ס"ל רב נחמן בר יצחק לקמן דף ע"ח ע"ב כמו שכתבו התוספות שם ובפסחים דף כ"ג ד"ה מערבין לנזיר ורק קשיא להו אי מצינו תנא דפליג:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה