אור ברסלב

יד דוד על עירובין· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כ.

דף יט:

יבשו מים בשבת ובאו בשבת כו'. הרב תורת חיים הבין מדברי רשי' דלא בעי מיניה אלא שבאו בשבת אבל יבשו לבד לא קמבעי' ליה ואין אני רואה שום הכרח בדברי רשי' לזה רק שפיר יש לומר שמפרש נמי דתרתי קמבעי' יבשו בשבת ולא באו ויבשו ובאו וכן פירש הריטב"א ולא כתב שרשי' חולק. ועיין יצחק ירנן דף נ"ט:

חניא כל מחיצה הנעשית בשבת. כתב בקרבן נתנאל במסכת שבת כי רשי' סובר דהוא סיפא דברייתא המובאת שם בשבת דספינות קשורות ור"ת ז"ל סובר דברייתא אחריתא היא ונראה שהכריחו לזה מדקאמר הכא ולאו מי איתמר עלה אמר רב נחמן ולדברי ר"ת הרי רב נחמן לא אמר זה על הך ברייתא אלא שדבריו תמוהים שהרי הרא"ש כתב להדיא שם בשבת וזה לשונו וגם מה שפירש רשי' דרב נחמן קאי אסיפא דהך ברייתא לא נהירא דאם כן במסכת עירובין דהך ברייתא עיקרה שנוי שם הוי' לי' לאתוי עליה מילתא דרב נחמן עכ"ל. והרי לא מצינו בשום מקום במסכתין שמביא הך ברייתא רק כאן ולקמן דף כ"ה וש"מ דס"ל להרא"ש דהיא הך ברייתא בעצמה דמסכת שבת [לוח הטעות: ואע"פ שיש קצת תוספת בהך ברייתא דקתני בין אנוסין בין מוטעין אולי קצרה במס' שבת] כי כן דרך הגמרא לפעמים לקצר הברייתות במה שאין צריך לו. ועל כל פנים ממ"נ קשה על הרא"ש אי סבר דהך דהכא ברייתא אחריתי א"כ לא מקשי לרשי' כלום ואי קסבר דהך ברייתא היא ברייתא בעצמה דמסכת שבת א"כ הרי מוכח דרב נחמן עלה אמר דינא דיליה כי אמר ולאו מי איתמר עלה וכן לקמן דףכ"ה אמר נמי הך לישנא ודוחק לומר דהרא"ש לא הי' גורס לאו מי איתמר עליה כיון דגם לקמן דף כ"ה כן הוא ואיך יפול טעות בשני מקומות ולכן נראה לי דהרא"ש סבר דוודאי המקשן כאן מטעי הוה טעי וסבר דעל הך ברייתא נאמר הך דרב נחמן דלטלטל אסור וא"כ אכולה קאי אפילו אשוגג ואנוס. והתרצן השיב לו דרב נחמן אברייתא אחריתא איתמר דלא הוזכר בה רק מזיד:

והקשה מהרש"א לסברת הרא"ש דרב נחמן לא קאי אלא אמחיצה הנעשית ברשות הרבים אם כן הרי כאן גבי פסים הרי הי' כאן מחיצות כבר ולא נעשה כאן מחיצה בשבת ובקרבן נתנאל בפ' הזורק כתב דהמקשן כיון דהוה סבר דרב נחמן אשוגג נמי איתמר בוודאי הוה סבר נמי דאפי' לא נעשית מחיצה ברשות הרבים בשבת נמי אסור לטלטל יע"ש ורק לפי האמת דרב נחמן דוקא במזיד אמר ומשום קנס אם כן לא אמר כן נמי אלא במחיצה נעשית ברשות הרבים ואי אפשר לומר כן בדעת הרא"ש דא"כ מאי דוחקיה דהרא"ש בשבת לפרש דהקושיא על רב נחמן מסיפא דכל מחיצה הנעשית בשבת ודחק לפרש דמותר בטלטול אע"ג דלא נזכר כלום מטלטול דומיא דרישא דאי המקשן לא ידע לחלק בין מחיצה הנעשית ברשות הרבים לבין איסור עירוב ותרווייהו אסורין לרב נחמן אם כן שפיר יכולין לפרש דהקושיא לרב נחמן ממחצלאות הפרוסות ושם קתני מערבין ומטלטלין וקתני חזרו להתירן הראשון והרי לרב נחמן אף זה אסור לדעת המקשן אלא ע"כ צריך לומר לדעת הרא"ש דניהי דהמקשן לא הוי ידע דאמזיד איתמר דרב נחמן עכ"פ זה הי' ידע לחלק בין מחיצה הנעשית ברשות הרבים ולכן לא הי' (יוכל) [נראה דצ"ל יכול] הרא"ש לפרש כן הקושי' ממחצלאות ופירוש הקושיא מסיפא שכל מחיצה הנעשית אעפ"י שהקושי' היא בדוחק והדרא קושיות מהרש"א לדוכתי' ולכן הנראה לי דדוקא גבי מחצלאות התיר הרא"ש משום דמחיצות החיצונות טובים הם ולא נפלו (ובק"ג שם מחק לרשות הרבים ואין צריך כי מחצלאות החיצונים קיימים הפרוסים לרשות הרבים ואע"פ שנגללו האמצעים אכתי רשות היחיד גמורה היא בין מדאורייתא בין מדרבנן) וא"כ רשות היחיד גמורה ורק איסור הערוב (הא) [נראה דצ"ל הוא] דאוסר וזה שרינן אפילו במזיד אבל כאן כיון דיבשו המים המחיצות בטלה לגמרי מדרבנן אי משום דפרוץ מרובה על העומד אי משום דלא מוקף לדירה וכן לקמן דף כ"ה לא הוקף לדירה אם כן מדרבנן בטלה למחיצות והוה כמאן דליתניהו וכי חזרו ובאו הוה כמאן דנעשה מחדש ברשות היחיד ואסור במזיד וכן נראה מדברי התו' ד"ה מחיצה דהוה כמאן דליכא מחיצות:

ודע כי כל מה שטרחו האחרונים להשוות דעת הרא"ש לדעת הרשב"א והר"ן ועיין במגן אברהם סימן שס"ב המעיין ברבינו ירוחם נתיב י"ב סוף חלק ד' יראה דסובר דפליגי ודברי הרא"ש כפשוטן והוא שכתב שם דבכל ענין חזרו להתירן הראשון אפילו נעשה מחיצה ברשות הרבים זו היא דעת הרשב"א והר"ן אבל דעה הראשונה שהובא שם שהיא דעת הרא"ש לא סבירא ליה דחזרו אפילו להתירן הראשון אם נעשה מחיצה ברשות הרבים. ועיין מה שהקשה התורת חיים ומה שתירץ קהלת יעקב בדף כ"ה:

רש"י ד"ה יבשו המים וחזרו ובאו גשמים הקשה בספר קהלות יעקב למה פירש רש"י מי גשמים שהרי (פסקנינ) [נראה דצ"ל פסקינן] לקמן הלכה כר' יהודה בן בבא ובעי מים חיים ותירוצו דחוק ונראה דנפקא מינה אף לרבי יהודה בן בבא דסבר דלשאר עושין מחיצה גבוה עשרה טפחים דהרי רש"י כתב לעיל דפסי חשיבין מוקפין לדירה ואם כן לר' יהודה בן בבא דסבר דמה שאינו באר מים חיים צריך מחיצה על כל פנים סבר דהוה על ידי זה מוקף לדירה ואדרבה לדידיה צריך לומר יותר סברא זו דאילו לשאר תנאים יש לומר חכמים הקלו כמו דהקילו לפסין אבל לר' יהודה בן בבא לא הקילו לענין פסין אם כן ה"ה לא הקילו לענין שאינו מוקף לדירה אם כן בע"כ צריך לומר דהוה מוקף לדירה על ידי מים אם עשו מחיצה ואם כן שפיר יש לומר דמבעי' ליה אם עשה מחיצה ויבשו המים ובטל ההוקף לדירה ואחר כך ירדו גשמים אם מותר והא דנקט רש"י באמת מי גשמים אפשר גבי באר מים חיים לא שכיח שייבש ויבא:

תוס' ד"ה מחיצה. קהלת יעקב כ"ה ע"ב:

תוס' ד"ה לא יעמוד. מרכבת המשנה ח"א פט"ו דשבת ה"א:

תוכן העניינים

יד דוד על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה