יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף נא:
אפיק שפה ועייל שפא. עיין מה שכתבתי בב"ב:
ותרסיים בפני עצמן וגרדיים בפצי עצמן. עיין ע"ז יו"ד ד"ה רבן של תרסיים:
קטלינהו אלכסנדר מוקדן. בגיטין נ"ז איתא אנדריינס קיסר. והתוספות שם הקשו דכאן אמר אלכסנדר מוקדן ותירצו דב' פעמים נתיישבו ונחרבו. והרב אברבנאל בהקדמתו למלכים הוכיח דאי אפשר להיות כי אלכסנדר היה שהיה קודם בזמן ולכן כתב שתיבת מוקדן הוא ט"ס וצ"ל אלכסנדר ועיין במאור עינים פרק י"ג שהאריך בזה והביא מן הירושלמי ומדרשים ומכילתא ששם הנוסח טריינוס או טרגינס וע"ש שהאריך בזה ובאמת שנוים אלו נמצאים הרבה בדברי אגדה:
ומתקנין שם תיקון גדול כו' והיכי עביד הכי והכתיב הכל בכתב. והקשה בספר בני חייא דף קפ"ד ע"ב דמאי קושיא הא אמרינן ביבמות דף צ' אליו תשמעון אפילו אומר עבור על דברי תורה כגון אלי' בהר הכרמל ופריך הגמרא ולגמר מניה ותירץ מגדר מילתא שאני והכי נמי הרי הוה למגדר מילתא וא"כ שרי ולא צריך קרא וע"ש מה שתירץ ובמנחת בכורים ולע"ד אחר המחילה רבה ל"ק כלל דהא פשוט שם דדוקא לפי שעה מותר אבל לא לעולם וכן קאמר הגמרא להדיא לפי שעה וכן פסק הרמב"ם בפ"ט מהלכות יסודי התורה והרי הכא היה בנין קבועה לעולם שהרי הקיפוה גזוזטרא. ופירש רש"י זיזין יוצאין מן הכתלים והם היה נשארי' תמיד וע"ז מקשה הגמרא והיכא עביד הכי כיון דזיזין אלו הוה קבועה אמנם נראה דהרב בני חייא ומנחת בכורים הבינו דהקושיא היא על הנסרים שהי' מניחים על הזיזין והם לא היה רק לפי שעה ולע"ד נסרים אלו לא הי' רק מונחים ולא הוה בנין וקושיות הגמרא על הזיזין שהיה קבועים שם תמיד בבנין:
ושוב ראיתי להראב"ד בספ"ו מהלכות ע"ז שעל מה שכת' הרמב"ם דכל האכסדראות של מקדש של אבן הי' משום לא תטע לך כתב הראב"ד דהך גזוזטרא בשמחת בית השואבה כיון דלשעתה היתה אע"ג שהיתה של עץ לית לן בה . והקשה בחזון נחום פ"א דתמיד דא"כ מאי מקשה הגמר' איך שרי לאסופי הא כל דהוה לשעתה שרי כדמוכח בחולין והניח דברי הראב"ד בצ"ע והוא תירץ דאע"ג דלשעתו היתה כיון דהי' בנין קבוע אסור ע"ש. ולפמ"ש דברי הראב"ד נכונים דהקושי' הי' על הזיזים ושוב ראיתי בדרך הקודש דף י"ב שהקשה בשם מהרימ"ט קושיות הרב חזון נחום על הראב"ד ותירץ כמו שתרצתי דקושיות הגמרא על הזיזים. עוד הקשה בספר בני חייא דבסוף פרק עגלה ערופה קאמר דהי' עושים טבעת ואיך הי' רשאים להוסיף ונראה דדוקא בכותלים שייך בנין אבל בקרקע לא שייך בנין ולא הוספה והטבעות הי' קבועים בקרקע. מיהו יש לפקפק דאדרבה קדושת הרצפה יתירה. ועיין זבחים דף כ"ד ובשבת י"ט ע"ג ובמהרש"ל שם וצ"ל דטבעת לא מקרי הוספה כמו שכתב בבני חייא:
רשי' כנגד שבעים ואחד זקנים שער יוסף ל"ד ע"א:
תוס' ד"ה והי' בה שבעים ואחת. מלך שלם ח"ב ל"ב ע"א וע"ב: