אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף מט.

דף מח:

שיתין מחוללין ויורדין עד התהום שנאמר אשירה נא לידידי וכו'. והקשה ביפה מראה דעדיין מנלן דעד התהום וכתב דבעין יעקב ובילקוט גרסינן הכא ועליהם כרה דוד כמו דאיתא לקמן בפרק החליל וא"כ מוכח דהי' עד התהום וגם גירסת התוספות כך היא שהרי כתבו בד"ה אל תקרא ובמילתה גרסינן ועליו כרה דוד דהיינו במילתיה דר' יוסי גרסינן כן אמנם רשי' וודאי נראה דלא גריס ליה שהרי כתב דבתוספתא ליתא ובתוספתא לא נזכרו אלא דברי ר' יוסי ולא שאר המימרות שהוזכרו כאן. ועיין בקרבן העדה ובדרך הקודש דף ז'.

לול קטן. עיין זבחים ס"א ד"ה ד' אמות.

תוס' ד"ה שכל מזבח בסופו והיינו יכולין לחלק בין קודם שהוקדשו אבנים למזבח דעודן חולין לאחר שהוקדשו. במשנה למלך פ"א דבית הבחירה הי"ד הביא סברא זו בשם באר שבע ותמה על זה איך אפשר לומר כן דאין האיסור בהנפת אבן אלא האיסור בשעת בנין וכנראה דלא זכר הרב באותו פעם מדברי התוספות אלו דאל"כ בוודאי הי' מתמה על התוספות אלא שבלא"ה קשה על סברא זו דקודם שהוקדשו אין איסור דא"כ למה תנן בפ"ג דמידות שחופרין למטה מהבתולה ומביאין משם אבנים שלא הניף עליהם ברזל שהברזל פוסל בפגימ' ובנגיע' ולמ' הוצרכו לכל הטורח זה כיון דקוד' שהוקדשו אין איסור ודוחק לומר דלמצוה בעלמא הוא אם אפשר אף קודם שהוקדשו אבל אם אי אפשר מותר קודם שהוקדשו דזו מניין וכבר העיר על כל זה במנחת בכורים אלא שדבריו אינם מובנים ועיין בדרך המלך פ"ג שגם הוא לא נזכר מן המשנה דמדות ובחזון נחום שם תמה על התו' דחולין דף י"ח למה הי' צריכים להביא ראי' מהך דזבחים דהי' מביאים חלוקי אבנים כמו שכתבו גם כאן הלא משנה מפורשת היא וביותר יש לתמוה על פירושם שפירשו דהי' מביאים מן הנחל שבחול הים והרי מבואר דמבקעת בית כרם הי' מביאים ולדעת רשי' דהי' בקרנות אבנים גדולים אפשר לומר דאלו הי' מביאים בבקעת בית כרם שאינם שכיחים כ"כ גדולים בשפת הים אבל חלוקי אבנים הי' מביאים משפת הים אבל לדעת התוספ' דהכל הי' חלוקי אבנים. וכן משמע שם בגמרא קשה וצ"ע.

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה