יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מב.
ל"ש אלא שלא יצא. גט מקושר קס"ב ע"א:
מדאגבי' נפק ביה ותוספות לימודי ה' נ"ט ע"א ק"ה ע"ג:
מקבלת אשה כו' פשיטא כו' הואיל ואשה לאו בת חיובא היא קמ"ל ופירש"י הואיל וראוי' לנשים וכתב בהגהות אשר"י דמכאן מוכח דנשים אין רשאין לברך על מ"ע שהז"ג דאי רשאין לברך מאי צריך לומר הואיל וראוי' לאנשים תיפוק ליה דגם לנשים ראוי אמנם ר"ת סובר דנשים רשאים לברך ופירש פירוש אחר ובוודאי דמה שכתב בהגהות אשר"י לברך הוא לאו דוקא דלאו בברכה תלי' מילתא דאם רשאים ליטול לולב אף בלי ברכה עכ"פ אינו מוקצה להם אלא הגהות אשרו כתב אי אמרינן שאסורי' ליטול לפי פירש"י ומש"ה מוכרחים לומר הואיל וראוי לאנשים ובדברי הר"ן נתקשו האחרונים דכתב כפרש"י כאן והוא סובר דנשים מותרים במ"ע שהזמן גרמא ותו דהוא כתב בפרק כירה דמוקצה לעשירים מוקצה לעניים איברא דיש לדקדק בפשיטות בגמרא דמאי פריך פשיטא וכי לא ידע דאיכא מ"ד דנשים אסורות בכל המצות (להך דיעות דסברו הכא) אמנם י"ל דוודאי המקשה הי' יודע בפשיטות דזה הוי חזי אע"ג שנשים אסורי' ולא הוי מוקצה לדידהו ומתרץ תירץ דשאני הכא דהא דהוה כמו קורנס של אגוזים אע"ג דמותר למי שפוצע אגוזים לאחר אסור קמ"ל דלא דמי וכ"כ בעץ חיים והטעם לזה דהתם לא חזי רק לפעמים לאדם יחידי אבל הכא חזי לכל האנשים וא"כ אין קושיא מן הר"ן דכירה דהכי עדיף טפי ממוקצה לעשירים דאפי' להמקשן הוה סברא פשוטה וכיון שכן שפיר פירש הר"ן לאשמעינן הך דינא דאע"ג דר"ת חולק על רש"י בענין הנשים אבל בדין הזה אין חולק על רש"י דמותר לנשים בשביל האנשים אף אם הי' אסורות מצד עצמן. ועיין שער המלך ח"א צ"א ע"א אגורה באהליך דף י"ד. ברכי יוסף קפ"ב ע"ד. מחזיק ברכה חא"ח ק"ב ע"א וע"ש בדף ק"כ עד קכ"א. לימודי ה' ק"ט ע"ד ולימוד קצ"ב. שארית יעקב (דפוס חדש) ע"ז ע"ב ע"ג. ועיין ע"ז נ"ח ד"ה בצר שכתבו דרגילין בחג לתת מים על האתרוג משום הדר כדאמרינן בסוכה וציינו לכאן והוא תימא דכאן בלולב מיירי ואפשר שכוונתם שם למ"ש לעיל דף ל"ה מפני שמכשירה ומפרשים שמזלפים עליו מים ולא כמו שפירשו לעיל מפני הלולב:
קטן היודע לנענע. לשון הר"ן. יבין שמועה ק"כ ע"ב. ועיין מרכבת המשנה ח"ב פכ"א דאשות הי"ז. ועיין מה שכתבתי לעיל:
היודע לשמור תפילין. עיין ברכות כ' ד"ה וקטנים
מאי תורה תורה צוה לנו משה עיין ב"ק י"ד ד"ה דילמא:
תוס' ד"ה אמר אביי בשהפכו. באר יעקב ל"ו ע"ב. עיין עץ חיים בלשונות ב' ע"ג. מרכבת המשנה ח"א פ"ב דשגגות ה"י:
תוס' ד"ה היודע לפרוש. עיין תשובת רש"ל סימן כ'. ובזרע יצחק: