אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לח.

דף לז:

מי שבא בדרך שער המלך ח"א צ"א ע"א. מגן שאול בלשונת דף א'. ועיין על הסוגיא בארוכה. זרע אמת בחדושים סימן נ"ב ועיין לקמן מ"ו ד"ה אתרוג.

למימרא דמפסיק. מכתם לדוד קל"ד:

הכא בי"ט שני דרבנן. מרכבת המשנה ח"ב פ"ב דק"ש ה"ו:

רשי אם התחילו אין מפסיקין. קרית מלך רב ח"ב בית מושב ט"ו ע"ב.

רשי' מקרין אותו הואיל ואינו מחויב בדבר אין מוציא את המחויב ידי חובתו. עיין בתשובת בית יהודה חלק א"ח סימן כ"ג שהקשה דבברכות דף כ' אמרי' דקאכל שיעורא דרבנן אתא דרבנן ומפיק דאורייתא ותירץ דהכא בלא הגיע לחנוך מיירי דבהגיע לחנוך מוציא ובחקרי לב דף ע"ו ע"ג השיג עליו יע"ש ואני לא הבנתי תרוצו דהא הקושיא ג"כ מאשה דכאן כתב רשי' דאינו מוציאה והתם מוכח דבאכל שיעורא דרבנן מוציאה אפילו אם נשים בברכת המזון דרבנן מיהו י"ל דנשים חייבין מדרבנן אבל קטן אינו בר חיובא כלל ובחקרי לב שם דף ע"ח תירץ דדוקא לאביו הוא מוציא כיון דעליו מוטל החנוך אבל לא אחרים והכא באחרים מיירי אבל אביו מוציא ואחר המחילה דברים אלו לא נהירין דכל כי האי ה"ל למשנה לפרושי וסתם בן רגיל להקרות לאביו וא"כ קטן דאמר בבנו מיירי ולכן נראה דרשי' סובר דוודאי לפי מה דהוה רצה לומר דנשים בברכת המזון דרבנן היינו מוכרחים לומר דמיירי באוכל שיעורא דרבנן וא"כ באמת היינו צריכים לומר דאף שאינו מחויב בדבר מוציא כיון שהגיע לחנוך וכאן בלא הגיע לחנוך אבל לפי האמת סבר רשי' דהלכתא דנשים בברכת המזון דאורייתא וא"כ מיירי התם באכל שיעורא דאורייתא ובבן גדול כמ"ש הר"ן אבל קטן אפילו הגיעו לחנוך אינו מוציא ומעתה לא קשה מה שהקשה בחקרי לב מהא דאמרינן בברכות דלרבנן דרבי יהודה אף בהגיע לחנוך אינו מוציא דסוגיא זאת לפי האמת דסברי דברכת המזון דאורייתא וא"כ באמת קטן אפילו הגיע לחנוך אינו מוציא ובאמת מכאן אין להקשות לרשי' די"ל דרשי' סבר כה"ג דהלל דאורייתא. ועיין בשרשים להרמב"ן שורש א' אלא שבמגילה דף כ"ד כתב רשי' כן גבי פורס על שמע והא וודאי דרבנן ולכן צ"ל כאשר כתבתי.

תוס' ד"ה מאי קושיא והא דמשמע בריש נזיר שהוא מדרבנן דדריש לאסור יין מצוה כיין הרשות וקאמרינן מאי היא קדושא ואבדלתא מושבע ועומד מהר סיני הוא בתמיה היינו איין הוא מדרבנן אבל קידוש עצמו דבר תורה כן הוא לשון הר"ן. וכן נראה להגיה בתוספות:

תוס' ד"ה מי שהי' עבד או אשה וכו'. עיין ברכות כ' ד"ה בתפלה. ועיין דרך המלך דף יוד ע"א:

תוס' ד"ה באמת. עיין במהרש"א ולפי הגהתו צ"ל דדוקא לזמון אין מצטרפת אע"ג דהוה דאורייתא אבל בלא זימן מוציאת כדמוכח התם. ועיין שער אפרים סימן י"ב. שונה הלכות דף ס"ה צרור החיים דף כ"ג ע"ד כ"ד ע"ד. חקרי לב ע"ד ע"ג בריכות המים י"ג ע"ב.

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה