יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לב.
נפרצו עליו דעביד כי חופיא תמים דעים סימן רכ"ד. חזון עובדיה ק"ו. מרכבת המשנה ח"ב פ"ח דלולב ה"ג.
כמי שנטלה התיומת ופסול ע"ל כ"ט ד"ה נקטם.
ואימא תרתי כפי דתמרא פירש דילמא בעינן שני לולבין וכן נראה שפירשו התוספות בפסחים דף ל"ז שכתבו והא דגבי לולב כ"ע מודי דכפת כתיב ולא אמר כפות קרינן ויצטריך שיטול שני תמרים משמע דכתבו כן מכח קושיות הגמרא והתירוץ דאל"כ אלא שמפרשי כפרש"י עדיפא ה"ל להקשות ויצטריך ליטול שני מכבדות של תמרים. ועיין לעיל דף וי"ו ד"ה ור"ש דמשמע דקאמרי הכא מדקאמר ר"ע לקמן לולב אחד ונדרש מכפת וכ"כ בזבחים דף מ' ונראה שהם מפרשים דמהך לימודא דהכי נפקא דהרי בגמרא לקמן דף ל"ה לא נזכר כלום ומאי דקאמר כפת כתיב היינו שלא יהי' אתרוג עמהן באגודה אחת אבל לא לענין שלא יהי' שני לולבים ומ"מ אף לפירשי' דהקושיא על מכבדות תמרי י"ל כתרוצם שם בפסחים דלהכי כ"ע מודו דכאן כפת קרינן מדכתיב פרי עץ הדר. והתו' שכתבו כאן בד"ה כפת כתיב דצריך טעמא למה כאן כ"ע מודים נראה דלא ניחא להו בתירוצם שכתבו בפסחים ונ"ל שטעמם דלקמן דף מ"ה אמרי דלר"י בן ברוקה כפות כתיב אחד ללולב ואחד למזבח. ורבנן אמרי כפת כתיב הרי דלרבנן כפת כתיב ושם לא שייך טעמא דהתוספות אלא דיש לדקדק לר' יוחנן בן ברוקא כיון דסבר דכפות כתיב נימא דיצטרך שתי לולבים או תרי מכבדי דתמרי לפרשי' וצ"ל דר"י בן ברוקא סבר כסברת התוס' בפסחים דוודאי לענין גוף הלקיחה אי אפשר לומר שנים דדומיא דאתרוג בעינן דכתיב פרי עץ הדר אבל בענין שתי לקיחות שפיר דרשינן כפות לשון רבים דרבנן סברי כיון דבעיקר הלקיחה בע"כ דרשינן כפת אחד אף גם לענין הלקיחות דרשינן נמי חסר ובעי דוקא אחד אמנם קשה לי לסברת התוס' בפסחים כיון דלולב גופיה לא ידעינן דהוא אחד רק מכח אתרוג א"כ למה קאמר ר"ע כשם שלולב אחד ואתרוג אחד לא הו"ל למימר רק
כשם שאתרוג אחד דהא הכל מאתרוג ילפינן:
כפת כתיב בנידה ט"ו ד"ה לא שהתה כתבו התוספו' דכפות דומיא דכפת והרואה שם סבר דהגמרא אמר כן כמו עובד דומיא דעבד ובאמת ליתא וכוונתם דאע"ג דקרי' כפות לא הוה רק כאלו קרינן כפת חסר: