אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כו.

דף כה:

משום ר' שילא אמרו חתן פטור כו' שופרא דיעקב. יצחק ירנן ט' ע"ב.

כותבי ספרים תפילין ומזוזות. עיין בארוכה ברכי יוסף א"ח כ"א:

הוה גני ארקתא דנהרא אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטורים. ושמעתי מקשים למ"ש התוס' בתחילת פרקין בשם הירושלמי דטבי עשה כדי שלא לדחוק החכמי' והא דלא יצא חוץ לסוכה משום שרצה לשמוע דברי חכמים דא"כ איך אמר ר"ג ראיתם טבי עבדי שהוא ת"ח ויודע שעבדים פטורים מן הסוכה ודילמא לעולם הוה סבר עבדים חייבים והא דישן תחת המטה משום שהוא פטור דהעוסק במצוה לשמוע דברי תורה כמו רב חסדא ורבה בר רב הונא דגני ארקתא דנהרא ומתרצם דאי חייב בסוכה לא הי' פטור משום לשמוע דברי חכמים דעבד פטור מתלמוד תורה ואינו מוכרח דהא רוב פוסקים דבדינים שלהם נשים חייבות וה"ה עבד אלא שלזה י"ל דדילמא לא הוי עסקי בדינים השייכים לעבד אבל אעפ"כ לא נהירא דבוודאי אע"פ שאינו חייב מצוה הוא והרי גוי העוסק בתורה הרי הוא ככה"ג. ולכן נראה דוודאי קשה על החכמים בעצמם איך ישבו בסוכה ולמה הלא הי' פטורים מפני ת"ת שבאו לקבל פני ר"ג ואין לומר דלחכמי' רויחי להו עלמא זה לא ניתן להאמר כי משום טבי לבד הי' המקום דוחק ובע"כ צ"ל לפי שהי' יכולים לקיים שניהם לא ביטלו מצות סוכה לא מבעי' לדעת הרא"ש והתוספות דבאפשר לקיים שניהם חייב לקיים שניהם פשיטא אלא אפילו לדעת הסוברים דפטור מכל אפילו אפשר לקיים שניהם וודאי מצוה איכא והך דהכא רב חסדא ורבה בר רב הונא בע"כ צ"ל שלא הי' להם מקום בסוכה אם לא בדוחק דבלא"ה קשה למה גנו ארקתא דנהרא ולא נכנסו לבית ובע"כ צ"ל דלא מצאו לפי שבשבתא דרגלא הי' העם רב וקמ"ל אע"ג דמתחילה כשיצאו ממקומם לבי ריש גלותא הי' יודעים שצריכים לבטל ממצות סוכה וללון בארקתא דנהרא הי' עושים כיון שהם שלוחי מצוה אבל בלא"ה הי' נשארים במקומם ושוב ראיתי בריטב"א שכתב שלכן גנו ארקתא דנהרא כדי שיהי' יכולין להיות בהשכמה אצל הדרשה. ומשמע דאם לא עשו כן הי' מבוטלין:

משום בקי כו' משום סירחא דגרגשתא וכתב בזרע אמת דף צ"א ע"א דלכאורא משמע דוקא שינה התירו אבל לא אכילה וקשה לפמ"ש הפוסקים כיון דאינה ראוי לשינה אף לאכילה אינו יוצא א"כ הא בטל שם סוכה מניה וא"כ הוה לן למפטרה אף מאכילה אלא וודאי כל שאינו ראוי לדידי' דוקא אבל לאחרים ראוי שאינם מצטערים בצער קטן כזה שפיר מקרי סוכה אף לענין אכילה ולע"ד אינו ראי' דעד כאן לא אמרינן דצריך שיהי' סוכה שראוי לכל אלא בתחילה צריך לעשות סוכתו שתהי' ראוי לאכילה ולשינה אבל העושה סכתו בתחלה במקום שאינו ראוי לכל לא שמיה סוכה אבל העושה סוכתו ראוי לכל ואח"כ נולד לו סיבה שבגללה הוא מצטער בדבר אחד שפיר מקרי סוכה ראוי כי אנוס הוא בדבר הזה ואם נאמר כיון שמצטער משינה יפטור גם מאכילה א"כ מי שאכל שום וריחו נודף והנה הוא עצמו כתב דהרא"ש סבר דאף מאכילה הי' מצטערים ובוודאי שהחכמים הללו לא הי' עושין סוכתם בתחלה במקום שהי' בקי או סרחון אלא שאח"כ נולד ואפי' לפמ"ש הר"ן שמעיקרא הי' טוחין בגרגשתא קרקע הסוכה י"ל שהוא לא עשה כן אלא אחרים או שלא הי' יודע שאינו יכול לסבול:

רבא לטעמי' מגן שאול בלשונת דף מ"ב ע"ד:

מצטער פטור מן הסוכה. ברכי יוסף קע"ט. עדות ביעקב סימן ב':

שינת ארעי. מרכבת המשנה ח"ב פ"ד דתפילין ה"ו:

לא שינת קבע ולא שינת ארעי. עיין קידושין מ"ח ד"ה הא במיא. ועיין זקן שמואל דף ג'. מטה יוסף ח"ב חא"ח סימן ד':

רש"י שומרי גנות. לחם יהודה ל"ה ע"ב:

תוס' ד"ה חתן פטור מק"ש. פרי האדמה ח"ג דף ע"ב. חוות יאיר סימן ס"ו וסימן ע"ד סימן ע"ה. יד אהרן א"ח סימן ל"ח בהגהות ב"י. רצוף אהבה שביתות י"ט נ"ז ע"ג:

תוס' ד"ה פרצה קורא לגנב. לאו משום דלית ליה לרבא דהא ברייתא היא לקמן והקשה בזרע אמת דף צ"ט ע"ג דלמה להו להביא ראי' מלקמן הא ממקומו הוא מוכרע דאית ליה לרבא דרשא זו דהא אמר מצטער פטור וטעם מצטער משום תשבו כעין תדורו כמ"ש התוס' בסמוך ובאמת י"ל דהתוספות כתבו כן דטעם מצטער משום תשבו כעין תדורו אלא משום דמוכח דרבא ס"ל הכי מכח הברייתא אבל אי לא הוה מוכח מן הברייתא באמת הוה אמרינן טעם אחר על מצטער. ועוד יש לומר דוודאי לענין תשבו כעין תדורו יש חילוק בכמה עניני דירה וא"כ י"ל לענין מצטער ולענין הולכי דרכים וודאי אמרינן תשבו כעין תדורו אבל שצריך שיביא שם כל כליו כמו שהוא טעם אביי לזה לא אמרינן תשבו כעין תדורו לכן כתבו התוספות דמוכח מברייתא דלקמן דאף לענין כלים אמרינן כן דהרי אמרינן הי' לו כלים כו' וזה נ"ל האמת בכוונת התוספות. ומ"ש הרב זרע אמת הוא דרך רחוק:

תוס' ד"ה אבל. מרכבת המשנה ח"ב פ"י דתפילין הט"ו:

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה