אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כד.

דף כג:

דמסר ליה לשומר. בגיטין פריך עליה ערבך ערבא צריך וכאן נראה דלא חש ליה. ועיין בחידושי הרמב"ן לגיטין דף כ"ד ובחקרי לב דף רי"ו ע"ד:

מעלה עשו בכפרה. נראה וודאי מזה כי רבי יהודה לא חייש למיתה בכל מקום רק גבי כה"ג ביה"כ משום מעלה. ועיין בתוספות ריש יומא ובחקרי לב ר"כ ע"ד:

מדאורייתא מחיצה מעליא הוא ורבנן הוא דגזרו ביה לכאורא נראה מכאן דחשש שחוששין בכל מקום למיתה הוא רק מדרבנן דמן התורה וודאי לא חיישינן וכ"כ הרשב"א להדיא בנדרים דף ג' איברא דמכאן אין ראי' כלל דהא הכא כל זמן שלא מת ושלא ברח מחיצה היא ורק חיישינן שמא ימות ולאו אדעתיה וכל כי האי וודאי רק מדרבנן הוא דמן התורה איך שייך לחוש דלאו אדעתיה וזה פשוט. ועיין בחקרי לב דף רכ"ג שהביא דברי הרא"ש בקדושין דף מ"ה דנראה מדבריו דחשש שמא ימות דאורייתא היא שהרי למד מזה כשם דחיישינין שמא ימות ה"נ חיישינין שמא יקדש וכל שעתא באשם תלוי קאי מדקאמר כל שעתא באשם תלוי קאי מוכח דחשש הוי דאורייתא ובאמת דברים אלו שהביא הרב חקרי לב בשם הרא"ש לאו מדברי הרא"ש נינהו אלא דברי ר' מנחם והביאו ג"כ התוספות שם אלא שלא כתבו דבאשם תלוי קאי ור"ת חולק עליו גם הרא"ש נראה דסבר כר"ת ואע"ג דלכאורא אע"פ שחולקים ר"ת והרא"ש על רבי מנחם גבי שמא יקדש מ"מ גבי מיתה וודאי אף הם סברו דחיישינן לשמא ימות וא"כ מדאורייתא הוא י"ל כמ"ש הרא"ש עצמו שם דהתם כיון שאמר הרי זה גיטך שעה אחת קודם מותי א"כ ממילא וודאי אסורה שעה אחת קודם וא"כ חיישינן שמא עכשיו ימות וע"ש בהרא"ש אבל בלא"ה וודאי לא חיישינן למיתה מדאורייתא:

כל מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה מחיצה. נראה דרב אחא בר יעקב סבר דלא חיישינן למיתה ולבריחה דמיירי דבכל גוונא הוה מחיצה כשתמות וגם קשורה שאי אפשר לברוח ואפ"ה לא הוי מחיצה לר"מ וכ"כ מהרש"א דהכי ס"ל לרבא איברא דהרמב"ם כתב דעושין מחיצה בבהמה חיה ועוף וכ"נ מדברי הטור וא"כ גבי עוף איך אפשר לומר כן וכן גבי בהמה קטנה דבגמ' משמע דוקא פיל ולכן נראה לומר דלא חיישינן כלל לשמא מת ולשמא תברח דאם תמות ותברח יראה ואפי' בי"ט נמי לא חיישינן שאין לו סוכה דמנלן לבדות גזירות אלו כיון דלא מצינו כן לרב אחא בר יעקב. ועיין בשער המלך פ"ז ע"ב שהאריך בזה ובחקרי לב רט"ו רט"ז:

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה