יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כ:
תוס' ד"ה חזי לנזייתא כו' זה הכלל העשוי לתיק טמא לחיפוי טהור כו' גם הערוך פירש קרוב לדברי רש"י וכתב כיסוי קנקנים של יין ולקושיית התוספות אפשר לומר דוקא לחיפוי הכלים טהור דהוה כמו משמשי משמשים הנזכר שם באותו הפרק אבל לחפוי האוכלין וודאי שמוש גמור הוא וטמאים ובשבת קל"ח אמרינן האי פרוונקא אפלגא דכובא שרי אכולי כובא אסור משום אוהל וא"כ ה"נ כיון דהוה אוהל הוה כמו וילון:
פרק שני
תוס' ד"ה הישן תחת המטה כו' ולפיכך כולהי מודו דבפחות מעשרה לאו כלום דהכא אין הטעם משום סוכה שתחת סוכה:
תוס' ד"ה ראיתם טבי עבדי כו' דהא הכא גבי סוכה מיחו בידו חכמים כבר פירש מהרש"א לא שמיחו בו דא"כ איך אמר ראיתם טבי עבדי שהוא ת"ח ומאי ת"ח צריך כיון שר"ג אמר לו אלא וודאי הכי פרושו שהוא ת"ח ויודע שימחה בו ר"ג לפיכך ישן תחת המטה ולפ"ז אין מקום למ"ש בשושנים לדוד דלכך אמר לפיכך ישן הוא לאשמעינן דהוא מעצמו ישן דהא פשיטא כיון שאמר שהוא ת"ח פשיטא דמעצמו עשה דאי ר"ג אמר לו לא מוכח דת"ח הוא ולפמ"ש הר"ן דנשים סומכת רשות י"ל דה"ק דאע"פ שמקיים כל מצות שמניח תפילין מ"מ ישן הוא שלא לדחוק החכמים. ועיין בר"ן ובריטב"א ובערובין צ"ו: