אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יט:

דף יט.

שפועי אהלים כאהלים דמי. במגילת ספר עשין דף כ"ט הקשה דכאן מסקינן דשפוע אוהלים לאו כאוהלים כיון דברייתא איפכא תניא וא"כ פסקינן כרבי אליעזר דמתניתין ובפרק ז' דאהלות תנן כל שפועי אהלים כאהלים כיצד אוהל שהוא משפע וכלה עד כאצבע ופסקה הרמב"ם וא"כ פסקיו סתרי אהדדי והסמ"ג לא הביא האי דאהלות ע"ש. ועיין בר"ש שם פ"ז דאהלות שנראה שכוונתו לתרץ דטומאה שאני. ועיין תשובת הרא"ש כלל ל' שהאריך בזה וכתב לפי שהר"ש קיצר הוא האריך אמנם יש כמה ט"ס בדבריו ועכ"פ נראה כוונתו ג"כ דטומאה שאני דעכ"פ בין שהטומאה מלמעלה בין מלמטה עכ"פ יש שם

לרבע חלל טפח. ועיין שבת קל"ח ד"ה שאין:

אביי אשכחיה לרב יוסף. עיין לעיל י"א ד"ה מותר:

ברייתא איפכא תניא. עיין שבת קמ"ג ד"ה ורבי יוחנן:

מחצלת קנים גדולה. עיין מרכבת המשנה ח"ב פ"ה דסוכה ה"ו:

רש"י או אם הרחיקה כו' והיה סמוכה על יתידות. נראה כי מלשון זה למדו התוספות והרא"ש והר"ן מדברי רש"י דאפילו אותו הטפח הוא אויר סגי בהכי שהרי כתב שסמך על יתדות משמע דלא יש שם סכך כשר אמנם הרב המגיד פ"ד ה"ז העתיק לשון רש"י או שהרחיקה מן הכותל טפח וסכך אותו טפח בסכך הסוכה הרי נראה דלא היה מפרש דברי רש"י כפירוש התוספות דאותו טפח הוא אויר ונראה שכך היתה בגירסתו מדכתב עכ"ל משמע שהוא לשון רש"י עצמו ודוחק לומר שלא היה כתוב בנוסח רש"י רק שמפרש כן דברי רש"י ומה שכתב רש"י שהסכך נתן על היתידות אם שבאמת צריך לפרש כן שהרחיק מן הכותל דאל"כ הרי אין לו מקום לנוח ותפול לארץ לכן מפרש רש"י דנתן על יתידות מ"מ מנל"ן שכוונת רש"י שסכך אותו טפח ובע"כ צ"ל שהיתה כן בגירסת הרב המגיד. ועיין ביצחק ירנן ע"א

תוס' ד"ה העושה סוכתו כמין צריף כו' דהא בעינן גובה עשרה במשך ז' ואפשר כשיש שם משך ז' בגבוה יו"ד שאף תחת השפוע שאין גבוה יו"ד כשרה כיון שיש בה שבעה ברוחב כצ"ל:

תוס' ד"ה אמר רבא. עיין מה שכתב מהרש"א ומ"ש עליו ביבין שמועה דף ל"א ע"ב ובזרע יצחק. לימודי ה' לימוד קכ"א:

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה