יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יא.
דריש רבה בר רב הונא כו' כמאן כר' יהודה וכתב הריטב"א דהא דקאמר כרבי יהודא לרווחא דמילתא אבל לעולם כרבנן ס"ל וכילה אפי' אוהל ארעי לא הוי ולהכי מותר לישן בה דבטל הוא לגבי סוכה דהוה עכ"פ דירת עראי ויש לדקדק לפ"ז קשיא עלי' דרבה בר רב הונא הך ברייתא דהי' ישן בכילה ערום דלא יוציא ראשו חוץ לכילה ועכ"פ בגובה עשרה ולא ידעתי חילוק בין ק"ש לסוכה וצ"ל לרבה בר רב הונא דדוקא בסוכה בטל לגבי סוכה אבל כשהוא ברה"ר או בחצר פשיטא דלא בטיל עכ"פ בגובה עשרה וא"כ יש לאוקמיה ברייתא דלא יוציא ראשו בעומד ברה"ר אבל בעומד בחדר מותר דבטיל הוא לגבי החדר ולפ"ז מתורץ למה הירושלמי שכתבתי לעיל לא פשיט מברייתא משום דהירושלמי ג"כ מוקי בעומד בחצר והאיבעיא היה בעומד בחדר ולפ"ז יש לומר דודאי הירושלמי מיבעי' ליה בפחות מעשרה דומי' דבית דמיירי וודאי פחות מעשרה ואע"ג דאמרינן דבית כיון דקביעי אע"ג דפחות מעשרה אסר כבר כתב הריטב"א דזהו לאו מעיקר סוגיא דתלמודא הוא ורק פרושא דרבוואתא היא ואפשר להירושלמי לס"ל רק כל פחות מעשרה לאו כלום הוא אע"ג דקביעי ולא איבעי' ליה רק משום לבו רואה את הערוה כמ"ש הרא"ש דלענין אוהל פחות מעשרה לאו אוהל הוא מעתה אפשר לומר דאע"ג דאנן קיימ"ל דלא כרבה בר רב הונא והיכא דגבוה עשרה אסור לישן היינו משום דאנן קיימ"ל דסוכה דירת עראי היא ולכן לא מבטל אצל דירת עראי הא לגבי דירת קבע וודאי מבטל ולכן אי לבו רואה את הערוה מותר וודאי הי' שרי בחדר ורק משום לבו רואה את הערוה מבעי' ליה ואפילו בגבוה עשרה י"ל דמבעי' ליה גבי מגדול (אע"ג דבית וודאי מיירי בפחות מעשרה) וזה נמי דעת רבינו ירוחם כיון דחזינן דרבה בר רב הונא אפילו גבי סוכה פסק דבטל אע"ג דלא קיימ"ל הלכתא כוותי' בסוכה מ"מ בחדר ליכא מאן דפליג לבטל ולהכי פסק לקולא אפי' בגבוה עשרה כל זמן שאין לבו רואה את הערוה כנ"ל נכון:
או שקצצן. מרכבת המשנה ח"ב פ"ה דסוכה הי"ב והי"ג:
תלאן ולא פסק ראשי חוטין. מרכבת המשנה ח"ב פ"א דציצית הי"ז:
קציצין זו היא עשייתן. עיין מנחות מ' ד"ה בבל תוסיף:
רש"י לפרזומא דאנשי ביתו קסבר לילה זמן ציצית היא וראיתם אותו פרט לכסות סומא. דברי רש"י תמוהים מאוד דבמנחות מבואר דר"ש פוטר בכסות לילה ומחייב בכסות סומא ורבנן דר"ש מחייבי בשניהם וראיתם אותו דרשי לדרשא אחריתא ולא מצינו שום תנא דסובר דכסות לילה חייב וכסות סומא פטור. ודברי רש"י במנחות שם מבוארין כן איברא דגם התוספות בשבת קל"א ד"ה ושוין כתבו לרבנן דר"ש דמחייבי בכסות לילה ופטרי כסות סומא והא תימא דהא מבואר שם במנחות דרבנן דר"ש מחייבי בכסות סומא וגם הרא"ש בהלכות תפילין הביא בשם גאון מראיתם אותו ממעטין צצית ותפילין והרא"ש השיג עליו דדוקא גבי צצית אמרינן כן ומשמע דעכ"פ בציצית ממעטין כסות סומא וכבר הקשה שם במעדני מלך דהא אפילו בציצית לא ממעטין סומא וע"ש במעדני מלך דף צ"ו עכ"פ נראה כיון שרש"י ותוספות דשבת והגאון והרא"ש כתבו כן דהיה להם כן הנוסחא בגמרא ועיין שער המלך ח"א דף י"ג ובברכות המים מה שתירצו והמעיין יראה כמה דבריהם דחוקים. ועיין בחקרי לב דף וי"ו. ויצחק ירנן דף י"ז:
תוס' ד"ה אי קביעי. רצוף אהבה. מרכבת המשנה ח"ב פ"ה דסוכה הכ"ג: