יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טז:
ולא היא לא רבי יהודה סבר כר' יוסי כו' לכאורא קשה מי דחקו להגמרא לומר כן דר' יוסי לא סבר כר' יהודה נימא דסבר כוותיה ובפרט דצ"ל סברא דחוקה דאפילו לענין מצות עשה דאורייתא דסוכה שפיר הוה מחיצה ויוצא בה ולענין איסורי' דרבנן דשל שבת לא מהני מידי אע"ג דשבת גופיה אית ביה איסור מה בכך הא גם במחיצות דאורייתא אי עביד מחיצה היא מדאורייתא כמו דחזינן דמהני גבי סוכה ובפרט אחרי דמצינו דרבי יוחנן סבר כן מנא ליה לתלמודא לומר בהיפך ויש מזה קצת ראי' למה שפסקו קצת פוסקים כר' יוסי ובוודאי לפ"ז י"ל דהוכרח הגמרא לומר כן דרבי יוסי לא סבר כרבי יהודה דא"כ קשיא הלכתא אהלכתא דהתם פסקינן דלא כר' יהודה וכאן פסקינן כר' יוסי ולפיכך הוצרך הגמרא לומר דר' יוסי לא סבר כרבי יהודה ורבי יוחנן דאמר שניהם אמרי דבר אחד לשיטתו דפסק בכל מקום הלכה כסתם משנה וכן גם כאן אין הלכה כר' יוסי ולדעת הרי"ף ושאר פוסקים דלא פסקו כר' יוסי צ"ל דקבלה הי' בידם דר' יוסי דוקא בסוכה מתיר וכ"כ בראשון לציון אמנם מה שכתב עוד שם דעיקר ראיות ר' יוחנן מההיא מעשה דצפורו שסבר דר' יוסי הי' וכיון דהם ידעו דר' ישמעאל בר ר' יוסי הי' ולא ר' יוסי א"כ אין לר' יוחנן ראי' יש להשיב על זה דוודאי אע"פ שאין ראי' כלל הסברא פשוטה דר' יוסי סבר כר' יהודה ולא לומר דבסוכה דאורייתא מקילינן ובאיסורי שבת מדרבנן מחמירינן כמ"ש ולכן צ"ל דקבלה הי' בידם ועיין בירושלמי דשם ר' יוחנן אמר דדוקא גבי סוכה מתיר ר' יוסי ולא לענין שבת ור"ח ור"י בר חנינא הם שאמרו דר' יוסי סבר כר' יהודה ואפשר אמוראי נינהו ולפמ"ש למעלה דר' יוחנן לשיטתו דסבר הלכה כסתם משנה ולכן שפיר מצי לומר דרבי יהודא ורבי יוסי סברי כחדא הנה הך דהכא רבה בר בר חנא אמרה בשם רבי יוחנן והיא ג"כ אמר בשם ר' יוחנן דהלכה כסתם משנה. ועיין חולין מ"ג. אמנם שאר האמוראים לא סברי אליבא דר"י הלכה כסתם משנה וא"כ שפיר י"ל דהלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ובפרט דרבים סברי הלכה כר' יוסי ואפילו מחבריו וא"כ כיון דהלכה כר' יוסי כאן צ"ל דר' יוסי לא סבר כר' יהודה דשם בערובין אין הלכה כר' יהודה וזה שיטת הירושלמי אליבא דרי יוחנן דהם שאר אמוראי ולא רבה בר בר חנא דסברי דאין הלכה כסתם משנה אלא כר' יוסי ולכן אמרו דבסוכה אמר ולא בשבת:
מחצלת ארבעה ומשהו כו' פשיטה והקשה מהר"י בן לב דתחילה מקשה פשיטא והדר פריך מיתיביה ועיין מה שתירץ בלחם משנה ובספר בית דוד כתב בדף קי"ח דהא דאמר הגמרא היכי עביד לאו מדברי רב חסדא הוא אלא הגמרא מפרש היכי עביד ועל זה מקשה פשיטא דלמה לי לפרש הא וודאי הכי עביד ותירץ דה"א דתרי לבוד לא אמרינן וא"כ רב חסדא ברוחב אמר ולא בגובה כדי שתהי' ארוכה ז' ויש ליישב עוד בענין אחר ואני קצרתי. ועיין עוד שם בארוכה ובלחם משנה:
רש"י מחצלת שרחבה כו' וארכה כאורך הדופן. יש לדקדק למה צריך דוקא כאורך הדופן ואפשר לומר משום דאי לאו הכי הוה ג' לבוד וג' לבוד לא אמרינן אמנם בסמוך גבי פס כתב רש"י דגבוה עשרה ושם לא הוי רק תרי לבוד ואפשר דס"ל לרש"י דלבוד בגובה ובאורך כאחד לא אמרינן ובמקום אחר הארכתי:
רש"י ומוקי ליה בפחות מג' סמוך לדופן השני במקצוע. הריטב"א הקשה על רש"י דאי איכא ב' דפנות בטפח שוחק סגי לשלישית. ולא זכיתי להבין דבריו דמנלי"ה דרש"י מיירי בשני דפנות דעריבן דכוונתו וודאי על סוכה העשוי כמבוי ושני דפנות לא עריבן ואם הוכחתו מדכתב רש"י בדופן השני במקצוע הא רש"י כתב לעיל דף ז' גבי סוכה העשוי כמבוי הך לישנא גופא שכתב כאן שכתב ומעמידו בפחות מ"ג סמוך לדופן במקצוע וא"כ לא ידעתי מאי הוסיף רש"י כאן בדבריו דנוכל ללמוד ממנו דמיירי ב"ב דפנות דעריבן ועיין בר"ן דגם הוא מוקי לה בסוכה העשוי' כמבוי ולא השיג על רש"י: