אור ברסלב

יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף טו:

דף טו.

תוספות ד"ה בארוכה ושתי כרעים כו'. סוגיא דשמעתין כרבי נחמיא הנה פלוגתא דר"נ ורבנן וודאי מיירי לענין אם קבלה המטה טומאה בעודה שלימה אם פרחה טומאה בניטלה ארוכה ושתי כרעים או לא אמנם סוגיא דשמעתין לא מיירי לענין אם פרחה טומאה אלא לקבל טומאה עכשיו אלא שהתוספות סוברים דלרבנן כשם דפרחה טומאה כך לא מקבל טומאה עכשיו וזה ג"כ דעת הראב"ד בפכ"ז דכלים אמנם דעת הרמב"ם שם כפי מה שכתב הכ"מ דלרבנן דאמרי מטמא אברים דהיינו בארוכה ושתי כרעים דניהי דמקבל טומאה עכשיו מיהו בהיתה טמאה כשהיא שלימה פרחה טומאה בניטלה ארוכה ושתי כרעים ועיין בחזון נחום פרק י"ח ובמרכבת המשנה ח"ג פכ"ז דכלים ומ"ש התוספות ודוקא כשהוא של אדם אחד כתב מהרש"א דהיינו לרבנן דר"א דאלו לר"א אפילו של אדם אחד אין מקבל טומאה כדמוכח בסמוך אמנם מהרש"ל כתב דאף לר"א דוקא אם פרקה שלא לחבר עוד אינו מקבל טומאה הא לאו הכי מקבל טומאה ותמה מהרש"א דא"כ מאי איכא בין ר"א לרבנן ונראה דלא ניחא ליה למהרש"א לומר דרבנן מטמאין אפילו אם פרקה שלא לחבר עוד דוודאי כיון דעביד מעשה לא מבטל טומאה אפילו לרבנן ובאמת אין זו מוכרח די"ל כיון דהדיוט יכול להחזירה לאו מעשה הוא. ועיין בשבת נ"ח נ"ט בתוספות ד"ה אלא אמר רבא. דנראה שם מדבריהם דמטה הדיוט יוכל להחזירה ומה"ט טמאה. ועיין בשבת בבמה טומנין ועיין בריש פרק י"ט דכלים המפרק את המטה להטבילה לפי מה שגריס הרב ברטנורי שם נראה וודאי דסתם משנה סבר כרבנן ולא כרבי נחמיא וא"כ וודאי דוחק לומר דהך פלוגתא דר"א ורבנן אליבא דר"נ הוא איברא לפי גירסת הרמב"ם והר"ש אין ראיה ומ"ש התוספות דכרע טהור היינו דלא כהתוספתא שמביא התוספות דאלו להתוספתא כרע לבדו טמא ומהרש"א הקשה כרע למאי חזי. ואפשר להם היה ידוע למאי ראוי ולא הוצרך הגמ' לפרש אבל ארוכה וקצרה לא היה ידוע כל כך והוצרך לפרש ועיין ברכות נ' ד"ה חלקוה:

תוכן העניינים

יד דוד על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה