יד דוד על סוכה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ד.
היתה גבוה מעשרים אמה והוצין יורדין. עיין לקמן דף ט' ד"ה והא קא מצטרף. ומ"ש בערובין ג':
ובנה בה אצטבא על דופן אמצעי על פני כולה ויש בה הכשר סוכה וכתב רש"י הכשר סוכה קטנה דהיינו ראשו ורובו ושלחנו ותמה מהרש"א למה לי האי משהו בשבעה סגי דלא מצינו יותר מז' והרבה תרוצים שמעתי ולא נח לי ואפשר לומר משום דרש"י סובר דאי אפשר לצמצם שיהי' רק שבעה מכוון ובפחות לא הוי שיעור סוכה לכן הוסיף רש"י המשהו. ובריטב"א כתב רק ז' טפחים והריטב"א הקשה על רש"י דפירש דכל הסוגיא [לוח הטעות: הסוכה] כשרה דא"כ מאי קמקשי בסמוך מאי קמ"ל דאמרינן דופן עקומה ולימא קמ"ל דכל הסוכה כשרה אף שחוץ לאצטבא ובאמת לפי מה שפירש הרא"ש דברי רש"י דגבי אצטבא מן הצד אף רש"י מודה דדוקא האצטבא כשרה ל"ק מידי וכן נראה מדברי הר"ן לפי מה שפירש דופן עקומה כאלו הדופן נעקם והוא פירש"י כמו שפירש מהר"ם טקטין א"כ הרי הר"ן גופיה כתב דלשיטה זו מה שחוץ לאצטבא פסול אמנם הריטב"א לא פירש כן כמו שנראה בסמוך ומ"ש רש"י פחות מד' אמות כשרה שאף הוא הוכשר על ידה אין כוונת רש"י על מה שחוץ לאצטבא אלא כוונת רש"י על הדופן השלישית שהוכשר על ידה שהרי כתב רש"י דארבע אמות פסול לפי שאין כאן אלא שני דפנות ולפיכך כתב רש"י גבי פחות מ"ד אמות שאף הדופן השלישי הוכשרה ומ"ש רש"י ואע"פ שמתחתיו נמשך כלפי חוץ כוונתו לומר אע"פ שראש התחתון של הדופן הוא כלפי חוץ מן האצטבא והוא יותר מעשרים מ"מ כיון שראשו של הדופן דהיינו הסכך שנעקם אינו כלה עד כאן דהיינו האצטבא א"כ מכאן דהיינו האצטבה הוא גבוה חללה:
תוס' ד"ה ואע"ג לא דמי לארנקי כו' נראה כוונתם כמ"ש שם דדוקא ארנקי מפני שאין יכול לטלו מחמת איסור שבת שפיר מבטל ולא הוי בטלה דעתו אצל כל אדם אבל מה שיכול ליטל כמו כרים וכסתות וכן גבי סוכה ארנקי שאין דעתו לבטל וודאי הוי בטלה דעתו אצל כל אדם ועיין מה שהארכתי בזה בערובין ואפשר נמי לפרש כוונתם דסברי דהביטול כאן הוא לעולם וכמו שכתב הרא"ש בשם הרי"ץ גיאות משא"כ גבי ארנקי בשבת א"צ ביטול אלא לשבת:
תוס' ד"ה בית עיין שם בערובין ובזרע יצחק:
תוס' ד"ה והוצין. עיין שם בערובין: