אור ברסלב

יד דוד על מועד קטן· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כו.

דף כה:

ואלו קרעים שאין מתאחין. שנות חיים קפ"ד. מנחת בכורים. מרכבת המשנה ח"ב פ"ה דתענית הי"ז:

רכב ישראל ופרשיו זה רבו שלמדו חכמה. מהרי"ק בשורש קס"ט האריך בזה לפרש הסוגיא לדעת הרא"ש דאפי' על רבו שאינו מובהק אינו מתאחה. וכתב דוודאי ק' הגמ' מנלן לא קאי על עיקר הקריעה דא"כ כבר הוה ליה להקשות לעיל דהא מוזכר כמה פעמים דיני קריעה ותו קריעה בקרובים כבר למד לעיל מבגדיכם אל תפרומו ומקראי דאיוב אלא וודאי עיקר מנל"ן דמקשה הוא על אינו מתאחה והנה וודאי דקרא מיירי ברבו שאינו מובהק דאי ברבו מובהק הוא קודם לאביו וא"כ לכתב בתחלה רכב ישראל ופרשיו ואח"כ אבי אבי אלא וודאי צ"ל דקרא מיירי ברבו שאינו מובהק דאביו קודם וגם הך בריית' דמני אביו קודם לרבו ברבו כאינו מובהק מיירי דאי ברבו מובהק ק"ו מאביו לדעת ר' יהודה אמנם לדעת ר' יוסי לית' ע"ש בארוכה ולפי סברתו מגופ' דקר' אפשר למידק דמיירי ברבו שאינו מובהק דאי ברבו מובהק מה זה שאמר אבי אבי כיון דאמר רכב ישראל ופרשיו דהוא רבו מובהק הרי זה יותר שבח מאביו ואמו ותו ק' מנל"ן דעל אביו ואמו מתאחה אלא ע"כ דרבו שאינו מובהק הוה וא"כ אביו ואמו ק"ו ומ"מ הדברים דחוקים לומר דלא הוה רבו מובהק ונר' דהרא"ש וודאי דייק מגמר' דב"מ לפי פירש"י דת"ח שבבבל קורעין זה על זה דהיינו דאינו מתאחה אמנם הכרח הגמר' עצמה אפשר לומר מדמתרגם רב יוסף דטב לישראל בצלותיה מרכבו ופרשיו הרי דלא על עצמו בלבד קאמר אלא לכל ישראל היה טוב ולכל ישראל בוודאי לא הי' אליהו רבי מובהק וכמו שפירשו המפרשים בהא דכתיב הידעת כי היום ה' לוקח אדוניך מעל ראשיך אדוניך ולא אדונינו ואולם מכח תפלתו עכ"פ היה כרבו שאינו מובהק וש"מ ג"כ דאינו מתאחה ועכ"פ הריטב"א חולק על מהרי"ק וסובר דמנל"ן על עיקר קריעה קאי ע"ש:

ואימא עד דאיכ' כולהי. עיין במנחת ביכורים ובישרש יעקב למהרח"א:

ומי קרעינן אשמועות רעות. אמרי שפר למהראנ"ח. אהבת עולם:

ברכת השם מנלן כו' ת"ר אחד השומע שער אפרים סי' צ"ו:

אתיא קריעה קריעה וכתב רש"י מדוד והם דברים תמוהי' דהא בדוד גופיה לא ידעינן שאינו מתאחה ובע"כ ר"ל ג"כ דאתי' קריעה קריעה ותו דבסנהדרין דף ס' מפרש הגמרא כתיב כאן קריעה וכתיב גבי אלישע ויקרעם לשנים א"כ הרי ילפינן מאלישע ולא מדוד ובלי ספק ט"ס נפל כמ"ש בשער אפרים סימן צ"ו והרא"ש כתב בסימן ס"ג דנשיא ואב"ד ושמועות רעות ילפינן מחזקי ומאלישע וברכת השם ילפינן מדכתיב קרועי בגדים משמע קרועים ועומדים לעולם וכבר תמהו האחרונים הרבה על דברי הרא"ש שהרי ברכת השם ילפינן כאן ובסנהדרין קריעה קריעה מאלישע ואלו לפי דברי הרא"ש בברכת השם גופיה כתיב גם מה שכתב דנשיא ואב"ד ושמועות רעות ילפינן מחזקי' ואלישע זה לפי שיטתו דבחזקי' כתיב קרועי בגדים דאלו לדידן דגרסינן קריעה קריעה בחזקי' גופיה לא כתב אלא דילפינן מאלישע ובאמת לפי הסוגיא דכאן י"ל דאתא קריעה קריעה לא קאי רק על השומע מפי השומע דהיינו חזקי' אבל השומע עצמו ילפינן מקרועי בגדים ואע"ג דבאמת א"צ שום לימוד דאם השומע מפי השומע אינו מתאחה השומע עצמו לכ"ש מ"מ כתב הרא"ש לרווחא דמילתא דהשומע עצמו א"צ ללמוד בקריעה ובקריעה וזה שכתב הרא"ש גבי נשיא ואב"ד מחזקי' ואלישע בוודאי ט"ס הוא וצ"ל מויחזק דאלישע וכוונתו לקריעה קריעה אבל מגמרא דסנהדרן קשה בווודאי דשם אמר כתיב הכא קרועי בגדים ומשמע דהגז"ש הוא מקרועי בגדים ומה צריך לקרועי בגדים גז"ש כיון דהלשון עצמו משמע כן והנכון דהרא"ש לא הוה גריס התם קרועי בגדים אלא ויקרע את בגדיו דכתיב גבי חזקי'. ועיין בארוכה בשער אפרים ובקרבן נתנאל ובלימודי ה' לימוד קנ"ד ועוד בדף ק"ח מגן שאול סימן כ"ב ובלשונת דף מ"ב:

אתיא קריעה קריעה. מגן שאול בלשונת מ"ב ע"ב. שנות חיים קפ"ה:

ס"ת שנשרף מנל"ן מדכתיב ולא קרעו את בגדיהם מכלל דבעי לקרעו וכתב הרא"ש דכיון דאיכא ילפותא דקורעין א"כ ידעי' שאין מתאחין כדאמרי' מפני לומדי' עומדי' מפניה לכ"ש אבל עיקר הקריעה לא מצינו למילף בק"ו דאמרי' במכות כמה טפשאי הנהי אינשי דקיימי מס"ת ולא קיימו מגברא רבא והדברים תמוהים דאם עיקר הקריעה לא מצינו למילף גם שאינו מתאחה לא מצינו למילף אם ס"ת עדיפא וראיתי בחזון עובדיה דף ד' שתירץ דדוקא על ס"ת אינו מתאחה אבל שאר כתבי הקודש אע"ג דקורעין אבל מתאחין ובוודאי דת"ח עדיף מכתבי הקודש אבל לא מס"ת וא"כ כוונת הרא"ש דעיקר הקריעה דכתבי קדש לא מצינן למילף ולהכי בעי למכתב ולא קרעו להורות דבעי קריעה שהרי כתבי הקודש הי' ולא ס"ת אבל לא מאחין בס"ת שפיר ילפינן דס"ת עדיף מלומדי' ומלבד כמה קושיות שיש על דבריו ואף גם זה חדש ושום פוסק לא כתב דדוקא ס"ת אינו מתאחה אבל שאר כתבי הקודש מתאחין ובש"ע סוף סימן ש"מ משמע להדיא דאינו מתאחה ומהתימא על בעל קרבן נתנאל שלא הרגיש בדברי הרא"ש אלו שכבר נתקשו בו כל האחרונים ובאמת צריך להבין דעת הרא"ש דהא על ת"ח שאינו רבו מתאחה ובאמת לכאורא עדיף מס"ת כדאמרינן ולא קיימי מגברא רבה משמע כל גברא רבה ואע"פ שאינו רבו וא"כ למה מתאחה ובע"כ צ"ל דלענין זה לא ילפינן מניה ק"ו לענין שאינו מתאחה דניהו דלענין חלוקת כבוד עדיף ת"ח מס"ת אבל לענין זה ס"ת עדיף מת"ח שאינו רבו ולהכי כתב הרא"ש שפיר אי הוה לומדים עיקר הקריעה הוה אמרינן כמו דת"ח שאינו רבו מתאחה ה"ה לס"ת דמאי חזית לדמות לרבו נדמה לאינו רבו והוא גם הוא עדיף מס"ת ואעפ"כ אינו מתאחה אבל השתא דידעינן מקרא כיון דיש דברים דס"ת עדיפא וודאי ראוי לדמותו לרבו ולא לשאר ת"ח. ועיין שנות חיים קפ"ה חק נתן רצ"ב. טירת כסף פ' בראשית ובמגן שאול שציינתי לעיל שמע יעקב דף כ"ה. חזון עובדי' ד':

ערי יהודה מנלן דכתיב ויבואו אנשים ורש"י בפרושו לנביאים כתב שקרעו על חרבן בית המקדש והוא תמוה לכאורא שפירש נגד הגמרא אמנם דברי רש"י הם מהירושלמי דפרקין אמנם הדבר הקשה לומר שלא ידע מחרבן המקדש כיון שהי' זמן איזה חדשים כמ"ש רד"ק ועיין מ"ש בסם חיי בליקוטים ב' ע"א:

רש"י בזרוע שאין יכול להציל אינו קורע והדברי' תמוהים דא"כ איך קראו להך דנעמיתא יכול להציל וח"ו דיכולין להצילו א"כ למה הניחו לבלוע וכבר הקשה זה מהרצב"י בסימן י"ז ונראה וודאי דכוונת רש"י באינו יכול להצילו כגון דבר שאינו ברשותו כלל כגון מעשה דיהויקם כי מי יאמר לו מה תעשה שהרי הכל הוא ברשות המלך והיינו בזרוע שאין מידו מציל אפי' אם עומדים סמוך לו אין יכול לעשות אבל בדבר שברשותו ויכול להציל אם עומד סמוך לו רק מחמת אונס לפי שעומד מרחוק ממנו אין יכול להציל אין חייב לקרוע ועיין מ"ש השואל שם שהוא הגאון שבות יעקב ומ"ש בשבות יעקב שהיא אותה תשובה בעצמה ומה שהאריך מהרצב"י שם:

תוס' ד"ה ואחד השומע. בארות המים ל"ג ע"ג:

תוס' ד"ה משכם ומשילה לא שייך למפרך הכי ואימא עד דאיכא תלתא. התוספות לא פירשו למה לא שייך ונראה דבשלמא לעיל כל אלו הי' ונהרגו אבל הכא וודאי אלו האנשים משכם ומשילה ומשומרן לא באו בבת אחת ולא ראו בבת אחת שכם ושילה ושומרון ואפ"ה קרעו וכ"כ בסם חיי דף ב'. ומ"ש התוספות בתרוצם שהקשו דאימא מילחא יתרתא הוא דעביד כוונתם דוודאי לא נוכל לומר דהכל הי' מילתא יתירה ולא הי' חייבים שום דבר זה אי אפשר כמו דלעיל הוה מעומד מילתא יתירה אבל קריעה עצמה לא הוי יתירה וא"כ ה"נ נאמר דוודאי קריעה הי' חייבים שכן מצינו במקומות אחרים אבל מתגודדים ומגולחי זקן זה הי' מילתא יתירה. ועיין גופי הלכות קכ"ה ע"ב. שנות חיים קפ"ה. רצוף אהבה:

תוכן העניינים

יד דוד על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה