אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ל:

דף ל.

מסייע לרב הונא דאמר מצפרא כנופיא ופירש רשי' שלא היה קורין בתורה. ולפ"ז נסתר מה שכתבתי לעיל בדף כ"ב מה שהי' קורין בשחרית ויחל דהא הכא קאמר דלא הי' קורין כלל. אמנם הרמב"ן בסי' נ"ט כתב מדקאמר מסייע ליה לרב המנונא משמע דאיכא מ"ד דחולק על רב הונא ולא סבר דבצפרא כנופיא אלא לערב כנופיא וסבר דאע"ג דהי' כנופיא קורין במנחה והוא מ"ד בירושלמי דסבר דקורין בצפרא ברכות וקללות כמו שהביא הר"ן בספ"ב דתענית ואפשר לדידיה נמי הי' קורין במנחה ולדידיה לא קשיא למה מפסיקין כיון דמנחה הוא לית לן בה לאפוקי בפרשיות השבועה וגם לפי דעת הר"ן שם אפשר דאם חל תענית בר"ח אף לזמן הגמרא לא הי' דוחין הקריאה של ר"ח. דדוקא סדר דיומא היה דוחין וגם ברמב"ם פי"ב מהלכות תפלה הי"ו משמע דבתעני' קורין בשחרית ובמנחה ובכ"מ הניח בצ"ע מהגמרא דכאן ובמרכבת המשנה ח"ב כתב דכוונת הרמב"ם על שאר תענית ולא על תענית צבור וא"כ לא היה לו להרמב"ם לסתור והנכון כמ"ש שם דהרמב"ם אינו מפרש מצפרא כנופיא ולפיכך לא היה קורין כלל אלא מצפרא מתחיל הכנופיא ולפיכך ראוי לקרא בדברים המעוררים לתשובה ולא בסדר דיומא:

בפסח קורין בפרשת מועדת של תורת כהנים בספר בית דוד חא"ח דף י"ד ע"ד דקדק מדקאמר בפרשת מועדות ולא קאמר פרשת מועדת שאינו צריך לקרות כל הפרשה אלא מה ששייך לפסח בלבד ע"ש והמדקדק במשנה ימצא כן שכל מקום שקורין כל הפרשה דשייך לענינא דיומא אמר בב' וכל מקום שאין כל הפרשה מענינא דיומא אמר בלא ב':

רשי' לתענית ומעמדות כו' דבחול ליכא הפטרה ויש לתמוה דהא הגמרא קאמר להדיא מפלגא דיומא ולפנים רבעא קרי ומפטרי וכן לעיל דף כ"ג ע"ב בין לת"ק ובין לר"י מוכח דמפטרי בט' באב ואפשר דרש"י הכי קאמר בשחרית דבשחרית אין מפטירין ומה דאמרי' לקמן דבט"ב מפטירין אסף אסיפם אפשר דסבר רש"י דבזמן הגמרא היו מפטירין וגם היו קורין כי תוליד בנים במנחה ועיין שושנים לדוד:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה