יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כח:
בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויות. לשון לימודים ל"ט ע"א צרור הכסף ק"ו ע"א. מחנה אפרים הלכות צדקה כ"ב ע"א גופי הלכות י"ט ע"ב מלך שלם ח"ב ל"ו ע"א יצחק ירנן י"ג ע"ד ועיין ב"ב ג' ד"ה ועייליה:
ה"ד הספד של רבים כו' רפרם אספדי' לכלתיה כו'. שנות חיים כ"ג אמרי שפר למהראנ"ח:
רפרם אספדיה לכלתיה. מנחת בכורים עין יוסף ל"ה:
תוס' ד"ה בית הכנסת של בבל כו' שהרי לעת בא הגואל ב"ב תפקע קדושתן והקשה בגופי הלכות דהא לקמן בדף הסמוך אמרינן דעתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בא"י וא"כ הרי לא פקע קדושתן לעת הגואל וכן הקשו במג"א סימן קנ"א ס"ק י"ד. ותירץ דהתוספות מיירי בחרבנן כיון שנתחרבו לא יקבעו בא"י והוא עצמו כתב וצ"ע כי וודאי אין סברא לומר כן כי מה חטאו בשביל חרבנן הא עכ"פ למדו בהם תורה והתפללו בהם (וגם בגופי הלכות תירץ כן) ובאלי' רבה כתב שיקבעו בא"י אבל לא יהיה להם דין בה"כ ע"ש. וכ"כ בלשון לימודים והיא גופא קשיא דא"כ מנלי' להתו' דהא כל עיקר סברתם אי בע"כ תפקע קדושתם שיעמדו בח"ל וממילא כיון שאין איש פקע קדושתם אבל אם נאמר שיקבעו בא"י מנלן דפקע קדושתם ועיין במהרש"א בח"א שכתב לקמן כ"ז בר קפרא דדרש למה תרצדון הרים כולכם בעלי מומים הוא חולק על ר"א הקפר כי ר"א הקפר סבר שבאו לטובה לשמוע תורה ולפיכך זכה לקבוע בא"י אבל הבר קפרא סבר כי לא באו לטובה אלא להתדיין עם סיני שיתן הקב"ה התורה עליהם מחמת גבהם ודחאם הקב"ה מחמת מומם ולפ"ז מה"ת יקבעו בא"י כי מה זכות להם וכיון שכן שתבור וכרמל לא יקבעו בא"י אזדא ליה ק"ו דר"א הקפר על בתי כנסיות ובתי מדרשות ולא יקבעו בא"י וא"כ הך מ"ד ס"ל כבר קפרא ולא כר"א הקפר והא דהוצרכו התוס' לתרץ להני אמוראי דלא רצו לכנוס מפני הגשמים ולא כתבו דהני אמוראים כר"א הקפר ס"ל וא"כ בטל הך דינא דבה"כ של בבל משום דהתוס' ניחא להו לומר דהך דרב אסי הלכה היא ואין אמוראי בתראי חולקים עליו. והרמב"ם השמיט הך דינא דבה"כ של בבל ועיין מה שתי' בלשון לימודים. ולפמ"ש אם היה מפרש כפי' התוס' י"ל דהוא סבר כי רב אסי סבר כבר קפרא ושאר אמוראי סברי כר"א הקפר ופסק כאמוראי בתראי. ושוב ראיתי ביצחק ירנן דתירץ לקושית המג"א והגופי הלכות כמ"ש ועיין בקרבן נתנאל דהרכיב שני התרוצים דהקרקע יקבע בא"י ולא יהיה לה קדושת בה"כ ובאמת מנלן לבדות חלוקים אלו ולהקל כי ר"א הקפר סתמא אמר שיקבעו בא"י ודילמא גם הכתלים ואטו כתלים לאו קדושה יש בהם.