יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כו.
זו דברי רבי מנחם ברבי יוסי כו' והקשה בדברי אמת בקונטרסים למה פסקו הפוסקים כרבנן דרחוב אין בו משום קדושה והא קיימ"ל הלכה כסתם משנה ותו על רבי יוחנן גופיה קשה דאמר הלכה כסתם משנה והוי ליה להקשות ומי אמר רבי יוחנן הכי. ואפשר לומר אע"ג דר' יוחנן כללא כייל הלכה כסתם משנה מ"מ יש בו חוץ מקומת ידועים שהיה רבי יוחנן יודע דמתניתן כיחידאה הוא והיה מפרשה דאין הלכה כיחיד נגד רבים ולכן סמך על הכלל כי היה מפרש לתלמידים המקומות שיבא מן הכלל. ולכאורה י"ל דאין סברא לומר דמתניתן דוקא כרבי מנחם ברבי יוסי דהא טעמא דרבנן משום דאקראי בעלמא הוא וא"כ דוקא בסתם רחוב שמתפללין בו בתענית ומעמדות דיקא הא אם אירע שמתפללין בו בקבע אף רבנן מודה דרחוב כזה יש לו קדושה וא"כ יכולין לפרש דמתניתן ברחוב כזה מיירי אלא שר' יוחנן היה לו בקבלה דמתניתן ר"מ היא ואפשר דזו כוונת רש"י שכתב בהדיא אמרינן במגילה דהוא אמרה דמאי בעי רש"י בזה אלא אי לא מצינו בפירוש דהוא אמרה שפיר היינו יכולין ליישב המשנה אליבא דחכמים אמנם מכח מה שמצינו בתו' מוכר' הוא א"כ לפ"ז עכ"פ עיק' המשנ' לא נדחית אמנם מדברי הפוסקים משמע דרחוב בכל ענין אין בה קדושה ואין מקום להאריך בזה ומה שכתב בזה בראשון לציון יראה המעיין שדבריו דחוקים:
ירושלים לא נתחלקה. עיין מהר"ל בן חביב סימן יו"ד רש"י ותוספות דרך הקודש ח' ע"ד חזון נחום טהרות כ"א כ"ב:
מה היה בחלקו של של יהודה חזון עובדיה ר"ג:
ל"ש אלא שלא מכרו ז' טובי העיר אדרת אלי' קובו דף כ"ו פרח מטה אהרן ח"ב קמ"ב ע"ג אורח לצדיק חא"ח סימן א'. ועיין מחנה אפרים הלכות צדקה דף כ"ב:
שבעה טובי העיר עיין ב"ב כ"ג ד"ה אחולי אחילו:
רש"י תוספתא ובמעמדות תנן מתכנסין לעריהן הרב המאירי הביא זה בשם יש מפרשים אלא שלא כתב שהי' בה"כ ברחוב וגם הך תוספתא וודאי אין כוונתו שהי' בה"כ בנוי ברחוב דא"כ אין זה רחוב אלא שהקיבוץ קרא בה"כ אמנם מה שכתב דהמעמד הזה אקראי הוה שאינו חוזר חלילה עד חצי שנה לא ידעתי כוונתו דנראה מזה שלא הי' בכל עיר ועיר אנשי מעמד ומדרך הסברא אינו נראה כן כי למה לא יהיה בכל עיר ועיר מאנשי מעמד השייכין למשמרה ואולי אף שהיה בכל עיר אלו היה מתפללים ברחוב זה ואלו היה מתפללים ברחוב אחר. ועיין מכתם לדוד דף כ"ז ע"ב ומ"ש בריש פרק ב' דתענית: