אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כ.

דף יט:

לעולם רבי יהודה אפילו לכתחילה. יצחק ירנן ע"ה ע"ב:

אין מביאין ראיה מן הקטן עיין ברכי יוסף ח"מ דף ק"ה ע"ג שהקשה בשם מהרא"י הא בדרבנן קטן נאמן ומגילה מדרבנן הוא ועיין שם שתירץ והנה נכון ועיין בחסדי דוד שכתב דאע"ג דגבי חנוכה בסימן תרע"ה הביא בש"ע דעת י"א דבקטן שהגיע לחנוך מותר מ"מ במגילה לא חש להביאו כיון דהוא דברי קבלה ודברי קבלה כדאורייתא דמי ולפ"ז שפיר קאמרו שאין מביאין ראיה מן הקטן כיון דהוא מדברי קבלה וחמירא מדרבנן ובתוספתא מסיים מכאן ואילך הוי נהגו שיהיה קטן קורא לרבים ומשמע דע"פ אותו מעשה נהגו כן. ולפי פשוטו י"ל דניהי דאמרו לו אין מביאין ראיה מן הקטן היינו אותן שלא ראו המעשה ורק ע"פ רבי יהוד' ידעו אבל אחרים שראו המעשה נהגו כן אבל לפי מ"ש הרב ברכי יוסף דטעמא דאין מביאין ראיה מן הקטן דילמא באמת לא יצאו וקראו פעם אחרת א"כ איך הנהיגו על פיו וצ"ל דהם היו יודעים דיצאו בקריאת הקטן. ושוב בא לידי עין זוכר ועיין מ"ש שם באות אלף סימן צ"ו ובאות קוף סימן ח"י:

אין קורין את המגילה ולא מלין כו' ברכי יוסף ח"מ י"ו ע"ב:

ולא מוהלין סוכה כ"ד ד"ה בכתיבה. שבת קל"ב ד"ה ההיא מבן:

ולא טובלין ולא מזין תוספות ישנים ביומא דף ח' ד"ה ור"י סבר:

דכתיב וביום השמיני. מ"ק ח' ד"ה נפקא:

רש"י לעולם רבי יהודה כו' גט מקושר ק"מ עד קמ"א מטה אפרים צ"ה ע"א חקרי לב ע"ד:

רש"י אפילו תימא רבי יהודא כו' חקרי לב ע"ז ועיין מ"ש בסוכה ל"ח:

רשי' עד הנץ החמה שיצא מספק לילה דס"ל לרש"י דוודאי מצד דין תורה משעלה עמוד השחר בשר דיום גמור הוא לכל מילי וכמו דילפנן בסמוך מואנחנו עושים במלאכה אלא דיש לחוש למטעות וכמו דמצינו ביומא פ"ג שעלה מאור הלבנה ודימו שעלה עמוד השחר לפיכך לכתחילה צריך הנץ החמה שיצא מכלל ספק ובדיעבד כשר אם הוא יודע שוודאי עלה עמוד השחר ועיין מה שכתב בספר מוצל מאש סימן ח"י ואע"ג דגבי ק"ש יוצא בה ידי ק"ש של לילה שאני התם דאיכא אינשי דגני בההיא שעתא וקרינן בשכבך:

תוס' ד"ה ולא טובלין בתי כהונה בית ועד ע' ע"ד מגילת ספר לאוין נ"ג ע"ג מרכבת המשנה ח"ג פ"ו דפרה ה"ב ופ"א דמקואות ה"ו:

תוס' ד"ה דכתיב וביום השמיני זרע יצחק:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה