אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יט.

דף יח:

דיפתרא דמליח כו'. עיין שבת ע"ט ד"ה קלף:

עד שתהא כתובה אשורית כו' דברי אמת קונטרסים כ"ד ע"ב:

דכתיב ככתבם וכזמנם עיין מ"ש לעיל דף ט' ובחקרי לב רס"ג:

אתיא כתיבה כתיבה גיטין ויו ד"ה אמר ר' יצחק ליקוטי הרמב"ן יוד ע"ב:

בן עיר שהלך לכרך מחזיק ברכה חא"ח קכ"ו ע"ג

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כולה כן פסקו כל הפוסקי' ויש לי לדקדק דבכל מקום שרב פוסק נגד הכלל המסור בידינו בפסקי הלכות בעירובין מ"ז דקאמר דרב לית ליה להני כללי אם הלכה כמותו או לא מה שיפסק בפירוש הלכה כפלוני או כפלוני נגד הכלל שאמר רבי יוחנן דדילמא רק לשיטתיה אמר דלית לי' הך כללא והרי כאן חזינן דכל הפוסקים פסקו כן כמ"ד כולהי ולפי הכלל שאמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי דאמר מאחרי הדברים האלה וראיתי בירושלמי על הך מתני' שאמר רבי זעירא בשם רבי יוחנן בתענית צבור ובעירובין נהגו כר"מ רב אחא בר יעקב בשם רבי יוחנן אף במגילת אסתר נהגו הכל כר"מ וא"כ שפיר פסקינן כר"מ כיון דרבי יוחנן גופי' אמר נהגו ואע"ג דנהגו אורויי לא מורינן אפשר לומר כיון דהכי לחומרא שפיר אורוי אורינן וכדמשמע בתוספ' בר"ה דף ט"ו מיהו בעירובין דף ע"ב משמע דאף לחומר' דוקא נהגו ועיין שם בתוס' שנדחקו שם גבי עירוב והכי לא שייך הנך תירוצי דתירצו התם וצ"ל כמ"ש לחד תירוצ' דלענין ברכה הוא שאם קרא אחרי הדברים האלה לסופו יצא וא"צ לחזור ולברך אם קראו מתחלתו. מיהו אפשר לרבי יוחנן דאמר שם שהא כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש אף לר"מ דצריך לחזור ולקראת ואינו מברך ויש לחלק ואין מקום להאריך בזה עכ"פ כיון דבירושלמי משמע דלר"י נהגו ולחומרא היא שפיר דפסקו הפוסקים כרב. ושוב ראיתי בשער יוסף דף ב' ע"ד ודף ג' ע"ד שדקדק כמו שדקדקתי וע"ש מה שתירץ:

ואפילו למ"ד מאיש יהודי צריך שתהא כתובה כולה עיין ליקוטי הרמב"ן יוד ע"ב ועיין לעיל בתוס' דף ט' ד"ה בשלמא ובשונה הלכות דף ס"ב:

ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה עיין סוטה י"ז ד"ה ד"ה כתבה אגרת והקשה בטורי אבן דהא במכות י"א פלוגתא דר"מ ורבי יהודה בספר תורה גופי' שאם תפרה בחוטי פשתן איכא חד מ"ד דכשרה וא"כ למה נקראת ספר כיון דספר גופי' כשר וי"ל דלהך מ"ד נקראת ספר לענין שרטוט ומה שתירץ הוא ז"ל דלענין זה נקרא אגרת שאין מדקדקין בטעותיה עיין בריטבא שהקשה אדרבה דהי' לן לדקדק בטעותיה כיון דנקראת ספר. ותירץ דספר דוקא משום קדושה וא"כ אפילו לא נקראת אגרת נמי אין מדקדקין וצ"ל להך מ"ד דנקראת אגרת לשאר דברים שהם חוץ ממנה כמ"ש הרמב"ן בליקוטיו והר"ן והריטב"א. עוד הקשה בטורי אבן דהא רב אמר שם במכות חזינא לתפילין דבי חביבי דתפירי בכיתנא וא"כ בספר תורה פשיטא דכשר וקושי' עצומה היא ורשי' כתב כאן שאם תפרה בחוטי פשתן דאיכא למ"ד במסכתת מכות שאם תפרה בחוטי פשתן פסול דוודאי דברי רשי' מגומגמין דפשיטא דלרב פסולה בחוטי פשתן ולפיכך י"ל דכוונת רשי' דרב קאמר הכי למ"ד דס"ל הכי שם אבל איהו לא ס"ל כמו שאמר כאן ובטורי אבן כתב דמה שאמר שם בגמרא לית הילכתא כוותיה רב גופי' הא דאמר הכי ועיין בריטב"א שם דלא גריס לתפילין אלא לספרי דבי רב דבתפילין ליכא מחלוקת עכ"פ נראה דלא גריס דבי חביבי אלא דבי רב וא"כ וודאי ק' דרב אדרב ולא יצדק תרוצו של בעל טורי אבן ולגירסא שהביא שם הריטב"א לתהלי דבי רב שפיר יש לפרשו על תהלים שאע"פ שהריטב"א אף לפי גירסא זו מפרשו על ס"ת מ"מ הא מצינו כהאי לישנא בפרק ערבי פסחים ושם בע"כ על תהלים קאי כמבואר שם:

ובלבד שיהי' משולשין. בכורת ל"ט ד"ה שיהא:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה