אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יח.

דף יז:

זכור בפה יוכל בלב והקשה מהרח"א בעץ חיים פ' בשלח דילמא קרא ללאו ועשה כמו שהוא האמת ומנאה הרמב"ם בשתי מצות ועוד הקשה דהא תנן מזכירין יציאת מצרים והתם בפה הוה ע"ש בדף ע"ד והנה מה דפשיטא ליה דיציאת מצרים דוקא בפה הוא הנה מקרוב נדפס בשמים ראש ושם בסימן קע"ג כתב דיציאת מצרים דכל השנה יוצאים בלב מדאיצטריך לא תשכח כאן דזכר בפה ש"מ בעלמא הוה בלב והרהור כדיבור דמי חוץ מליל פסח דכתיב והגדת ובאמת קשה על דבריו דא"כ איך למדין מגילה דלא הוה עיונא בעלמא מהתם דאדרבה נימא מדגלי קרא גבי זכירות עמלק ש"מ דבעלמא הוי בפה וראיתי בטורי אבן שהקשה על הגמרא דמאי מקשה וממאי דהאי זכירה קריאה דילמא עיון בעלמא וכי מי אמר שתהא דוקא בקריאה ואי משום דתני קוראין הרי גבי ק"ש נמי תניא כה"ג ואפ"ה יצא בהרהור למ"ד הרהור כדיבור דמי ותירוץ דוודאי הא דמפיק הגמרא קריאה בעל פה להכי לא איצטריך דהא ילפינן לקמן מככתבם עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו וא"כ פשיטא דלא יצא על פה וא"כ הך גז"ש אתא לבעל פה ועל זה מקשה הגמרא מנלן דהתם בפה דילמא עיונא בעלמא ולפ"ז מתורצים דברי הרא"ש בבשמים ראש שהרי מכח גז"ש אנו למדין כאן דבעי בפה דאי לבעל פה לא צריך אלא דקשה דכשם שאנו למדין הך גז"ש מזכרון למגילה למה לא נילף נמי הך גז"ש ליציאת מצרים ותו זכור דכתוב גבי שבת דדרשו חז"ל זכריהו בפה מנלן דילמא דוקא בלב ואין לומר דאין ה"נ דיוצאין ידי קידוש בהרהור הא בפה קאמר וראיתי בפר"ח א"ח סימן ס"ז דנראה כמסתפק אי ילפינן מהכא מדהוי הך זכור בפה ה"ה בכל מקום או לא:

ושוב ראיתי בתורת כהנים פרשת בחוקתי שהביא הך דזכור ושמור ומדכתיב שמור בלב ש"מ דזכירה בפה וכן זכור את אשר הקצפת והך זכירה דגבי עמלק ואדרבה משמע משם דליכא למילף חדא מחבירו דאל"כ בכל הני למה לי והדבר צריך תלמוד דלמה לא נילף בגז"ש בכולם והנראה לתרץ דשאני גבי עמלק משום דהתם עיקר המצוה הוא לזכור מה שעשה לנו עמלק כדי שע"י זה ניתן בלבנו לקיים מצוה מחיה להכי אצטריך קרא שיהי' בלב אבל גבי יציאת מצרים מה דהוה הוה ועיקר הזכירה הוא שנותן שבח והודאה להקב"ה על כל הנסים אשר עשה עמנו בהוצאה זו א"כ הוה כמו שאר תפלה וק"ש דלא יצא למ"ד שהרהור לאו כדבור דמי וגבי שבת אפשר נמי דהוי כזכירת מחיית עמלק שעיקר הזכירה כדי שנדע שהוא שבת ונשמור השבת במעשה לכן איצטריך הלימוד דבעי בפה. וכן יש ליישב בשאר מקומות ולקושיא הראשונה שהקשה מהרח"א דהא צריך ללאו ועשה מלבד מה שתירץ הוא י"ל דדיוק הגמרא דהיא גופא קשיא כיון שהוא רק זכירה בעלמא למה החמירה התורה בלאו ועשה אלא וודאי הזכירה בפה והשכחה בלב. ושוב אחרי רבות בשנים בא לידי ראש דוד ושמחתי שכיוונתי במקצת לדעתו הרחבה ועיין בלימודי ה' לימוד ע"א משכנות יעקב קי"א ובשאגת אריה סימן י"ג דשקיל וטרי טובא אם יוצאין ביצ"מ בהזכרה בלב ולמאי דתירץ הרב טורי אבן בסוגיין בוודאי הוא דוחק טובא דהא וודאי משמע דהלימוד של הגמרא על קריאה בעל פה הוא ולא על הקריאה גופה דלא להוי בלב ולקושייתו הא ילפינן מככתבם וכזמנם י"ל דוודאי לבתר דיש לנו לימוד דבעי בספר דוקא ולא בעל פה שפיר ילפינן מככתבם דבעי עד שיכתבנו אשורית על הספר אבל אי לא הוי לן הך לימודא דכאן מבספר מהיכי תיתי ללמוד מככתבם דבעי אשורית והוה מוקמינן לפשוטי' וזה פשוט. והא דמקשי הגמרא וממאי דהאי זכירה קריאה הכי קמקשי דוודאי אי הקריאה בפה שפיר דילפינן בספר אבל אי הוה רק עיונא בעלמא פשיטא דלא צריך בספר רק לזכור בלב:

גיפטית לגפטים. עיין לעיל ח' ד"ה עד שיכתוב:

עברית לעברים דברי אמת בקונטרסים כ"ה ע"ב בית אברהם כהן בארוכה פ"ז פ"ח:

לעז יווני לכל כשר דינא דחיי ח"ב קל"א זרע יעקב סימן י"ב באר יעקב ל"ח ע"ג זרע יצחק יתר הבז מ"ג ע"ג גט מקושר קנ"ג חקרי לב י"ד

הלועז ששמע אשורית עיין ברכות מ"ה ד"ה שאני התם

קראה סירוגין שונה הלכות דף ס"ד:

תוס' דאי ס"ד למזבח שנות חיי' ק"נ צפנת פענח למהריט מ"ג ע"א:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה