יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טו.
כל ששמו ושם אביו בנביאות. עיין ב"ב ט"ו ד"ה בלעם:
ויגידו למרדכי את דברי אסתר ואלו איהו לא אזיל לגביה ב"ב ד' ד"ה שכל דברי המלכות:
עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון אע"ג דבסמוך אמרינן שמא אתה דן על השוגג כמזיד אונס כרצון היינו וודאי לענין עבירה גופיה הוה באונס דכיון דהוה להצלת נפשות שרי אמנם לענין זה הוה כרצון לאסור על בעלה וכן כתבו האחרונים ועיין במהרש"א בח"א וברי"ף ובתשו' מהרי"ק שורש קס"ח ובבית יעקב סימן ל"ט ובשבות יעקב ח"ש סימן קי"ז ובשו"ת הארכתי בזה ועיין במלכי בקדש קי"ד ע"ג שכתב דמותרת היתה אסתר לילך ולהבעל. כמו דקיימא לן דמחללין שבת להציל נפש ואחר המחילה אין דמיונו עולה יפה דהא גילוי עריות אפי' לגבי עצמו יהרג ואל יעבור מכ"ש לגבי אחרים אלא צ"ל דקרקע עולם היתה או בשביל שהיה להצלת כל ישראל וכן נרא' מדברי ר' יהודה מפאריס שהעתיק בתשובת מהרי"ק שם. ועיין ביומא פ"ב:
צדיק אבד לדורו אבד. תבואת שור קט"ז:
תוס' ד"ה כאשר אבדתי עיין סנהדרין ע"ד ד"ה והא אסתר ברכי יוסף א"ה סימן יוד יצחק ירנן פ':