אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ט.

דף ח:

עד שתהא כתובה אשורית על הספר באר יעקב נ"ח ע"ג:

משום דכתיב והיו בהווייתן יהי' רשי' פירש והי' הדברים האלה דהיינו ק"ש שכתובה בהן ואע"ג דתפילין יכולין למילף מדכתיב והי' לטוטפת י"ל דרש"י לא רצה לפרש כן חדא דלשון הגמרא משמע דגם מזוזות ילפינן מוהי' ואי מהי' לטוטפת נפקא א"כ לא קאי אלא אתפילין ומזוזות צ"ל דנפקא לן בהיקשא ותו אם מהי' לטוטפת נפקא י"ל דקאי על הטוטפת דהיינו הבתים ולא על הכתיבה אמנם הא קשה דהא בברכות י"ג משמע דקאי על ק"ש דהוה בלה"ק ולרבנן דאמרי ק"ש בכל לשון מקשה והי' למה לי וקשה הלא צריכין לתפילין ומזוזת אמנם הדבר פשוט דוהי' קאי לכל מה שנכתב בפרשה דהיינו ק"ש ותפילין ומזוזות והא דמקשה הגמרא והיו למה לי לאו דיתור' היא דהא איצטריך לתפילין ומזוזות אלא הכי קא קשיא והיו לענין ק"ש במאי מתוקמה דהא ע"כ לענין ק"ש נמי קאי כמ"ש דקאי על כל האמור בפרשה ומתרץ שפיר דקאי גם לק"ש לענין למפרע ובאמת הוה מוקמינן לענין ק"ש נמי בלשון הקודש כמו בתפילן ומזוזות אלא דק"ש נפקא לן משמע בכל לשון שאתה שומע. ועיין בריש פרק אלו נאמרים דשם נראה מהתוס' דבין רבי ובין רבנן דהתם סברי בין כרבנן ובין כרשב"ג דכאן ולרשב"ג דאמר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית א"כ תפילין ומזוזות פשיטא דבעי לשה"ק ולא צריך והי' לזה דבשלמא ספרים התירו משום מעשה שהיה אבל תפלין ומזוזות למה יתירו וא"כ י"ל דהקושיא התם אי רבנן סברי כרשב"ג והי' למה לי ותירץ דאיצטריך על למפרע וכן בתפילין ובמזוזות על למפרע. ועיין בחקרי לב רס"ג רס"ד שהאריך בזה:

דכתיב ככתבם וכלשונם והקשה בחקרי לב רס"ג דהא לקמן מפיק לה מככתבם וכזמנם ולכאורא אפשר לומר דהכא לענין הלשון קאי דבעי הלשון לשון הקודש שפיר נפקא לי' מכלשונם דווקא אבל לקמן אפשר דקאי על הכתב ואף שכתובה בלשון אחר צריך שיהיה דווקא הכתב לשון הקודש ולפיכך יליף לי' מככתבם ושם לא נכתב כלשונם צריך שתהי' עכ"פ ככתבם. ועיין בדברי אמת בקונטרסים דף כ"ה שכתב דגם דעת הרמב"ן במיוחסת הוא כדעת ריא"ז. ועיין בחקרי לב רס"ג שהאריך בזה:

רשי' ד"ה גופן וכו' ובברייתא וכו' וכן כתב רשי' עוד בד"ה אי רשב"ג אמאי קתני בברייתא נראה דס"ל לרשי' דהך מקרא שכתבו תרגום ברייתא היא אף ע"פ שגם הוא משנה בידים פ"ד שם הוא שינוי לשון קצת דשם הגירסא תרגום שכתבו עברי ועברי שכתבו תרגום ויש לפרש דעל הכתב קאי ועיין שם בהרמב"ם בפירש המשנה וכן הא דגרסינן הכא עד שיכתב אשורית על הספר גרסינן התם על העור ועיין בחקרי לב דף י"ג ע"א.

רש"י ד"ה והיה עיין מה שכתבתי בגמרא.

רשי' תלמי מלך מצרים הי' כתב רשי' כן שלא נפרש מדאמר סתמא תלמי המלך שהי' מלך ישראל ולפיכך פירש רשי' דמלך מצרים הי' כמפורסם ועיין ביד אלי' סימן מ"ח שהאריך בזה דרך דרוש.

רשי' נושאי בני אדם גופי הלכות קי"ו ע"א.

רש"י ד"ה זאטוטי זרע יצחק.

תוס' ד"ה בשלמא וכו' וקשה וכו' פסוק אחד לא ומשמע דאם לא היה קורין בחסר פסוק הוה ניחא להו וקשה דהא הכא לענין לטמא את הידים קמיירי וקי"ל ספר שנמחק אם נשתיירו בו פ"ה אותיות כפרשת ויהי בנסוע מטמא את הידים ובוודאי לא גרע חסר פסוק משנשתיירו בו פ"ה אותיות דמטמא את הידים ועוד דזה לא מתורץ במה שתירצו דניהי דצריך להגיהו עכ"פ קשה למה אינו מטמא את הידים וצ"ל דס"ל דניהי דספר שנכתב כהלכתה מעיקרא ונמחק אע"ג דאינו כשר שוב לקריאה מטמא את הידים אבל כשלא נכתב מעיקרא כהלכתה גרע טפי דלא היה ראוי כלל ולפיכך אינו מטמא הידים ובע"כ צ"ל כן לדעת התוספות דאל"כ מה תירצו בזה דניהי שצריך להגיה הא עכ"פ כיון שכשר לקרות בו קודם ההגה למה לא יטמא את הידים אלא וודאי כמ"ש ושוב ראיתי בחקרי לב בסוף ספרו שכת' שדברי התוס' צריכין תלמוד ולדעתי הקלושה כוונתם כמ"ש גם מה שכתב דההיא מתניתן מיירי להשלים כמו דמוקי הגמ' הך בריית' דמביא בר"פ כל כתבי דמצילין לענין להשלי' אינו נראה דהא סתמא קתני במתני' וכל דלא מוקי הגמ' בהכי אין לנו לומר כן מעצמינו עוד ראיתי לו שהקשה על המאירי דכתב לעיל דספר שאינו שלם מטמא את הידים והביא ראי' מן הירושלמי דמגילת סוטה הי' מטמא את הידים אם לא היתה עומדת להמתיק ותמה הרב חקרי לב הלא משנה מפורשת היא כל שנשתיירו בה פ"ה אותיות ולפמ"ש לא קשיא זה משנה איכא לאוקמי' בכתב כל הספר והי' כתיקנו אבל לא כתב אלא מקצתה לא הי' בו מעול' קדושת ספר ה"א דאינו מטמא את הידים ולהכי הוצרך להביא ראי' מן הירושלמי ולכאורה המאירי חולק על התו' וסבר דאפילו חלק מטמא את הידים ומדברי תוס' נראה דאפילו חסר יריעה אינו מטמא את הידים מיהו יש לומר דהמאירי מיירי בשאין דעתו לכתוב יותר דומיא דמגילת סוטה אבל כל שדעתו לכתוב ספר שלם אינו מטמא את הידים עד שיכתבנה כולה ושוב ראיתי בליקוטי הרמב"ן דף יוד ע"ב שהביא דברי התוס' וכתב דהתוס' מפרשים להשלים ואולי נוסחא אחרת היה לו וע"ש:

תוס' ד"ה כאן במגילה גט מקושר קנ"ג ע"א. חקרי לב י"ג:

תוס' ד"ה ורב אשי. זרע יצחק:

תוס' ד"ה אלקים ברא בראשית. רצוף אהבה:

תוס' ד"ה ואל זאטוטי. זרע יצחק:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה